מצודת קאיתבאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

قلعة قايتباي
מידע על המבנה
תקופת הבנייה

? – נבנה על ידי קאיתבאי 1477

שופץ על ידי מוחמד עלי פאשה 1805

שוחזר על ידי מועצת העתיקות המצרית 1984
תאריך הריסה 1882 בזמן הפצצת אלכסנדריה
מצב שלם, הוסב למוזיאון ימי
התקרה במצודת קאיתבאי, אלכסנדריה
מבט מהצד על מצודת קייתבאי

מצודת קאיתבאי (או מבצר קאיתבאי בערבית: قلعة قايتباي) הוא מבצר שנבנה למטרות הגנה מהמאה ה-15 הממוקם על חוף הים התיכון, באלכסנדריה, מצרים. הוא נבנה בין השנים 1477 עד 1479 לספירה (882–884 לספירה האסלאמית) על ידי הסולטן אל-אשרף סייף אל-דין קאיתבאי .[1] המצודה ממוקמת בצד המזרחי של הקצה הצפוני של האי פארוס בפתחו של הנמל המזרחי.[2]

היסטוריה

מסדרון במצודת קאיתבאי

מצודת קאיתבאי באלכסנדריה נחשבת לאחד ממעוזי ההגנה החשובים ביותר, לא רק במצרים, אלא גם לאורך חופי הים התיכון. היא גיבשה חלק חשוב ממערכת הביצורים של אלכסנדריה במאה ה-15 לספירה.[3][4][5]

המגדלור של אלכסנדריה

המצודה ממוקמת בכניסה של הנמל המזרחי בנקודה המזרחית של האי פארוס. היא הוקמה במקום המדויק של המגדלור המפורסם של אלכסנדריה, שהיה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. המגדלור המשיך לתפקד עד למועד הכיבוש הערבי, אז אירעו כמה אסונות וצורתו של המגדלור שונתה במידה מסוימת, אך הוא עדיין המשיך לתפקד. שיקומו החל בתקופת אחמד אבן טולון (בערך 880 לספירה). אולם במהלך המאה ה-11 התרחשה רעידת אדמה שגרמה נזק לחלק המתומן של המגדלור. התחתית שרדה, אבל היא יכלה לשמש רק כמגדל שמירה, ומעליה נבנה מסגד קטן. במאה ה-14 הייתה רעידת אדמה הרסנית מאוד וכל הבניין נהרס כליל.

ביצורים מהמאה ה-15

בערך בשנת 1480 לספירה, הסולטן הממלוכי הצ'רקסי אל-אשרף קאיתבאי ביצר את המקום כחלק ממבני הגנת החופים נגד הטורקים, שאיימו על מצרים באותה התקופה. הוא בנה את המצודה והציב בתוכה מסגד. המצודה המשיכה לתפקד במהלך רוב התקופה הממלוכית, התקופה העות'מאנית והתקופה המודרנית, אך לאחר ההפצצה הבריטית על אלכסנדריה ב-1882, היא הורחקה מאור הזרקורים. היא הפכה למוזנחת עד המאה ה-20, אז שוחזרה מספר פעמים על ידי מועצת העתיקות המצרית העליונה .

מייסד מצודת קאיתבאי הוא סולטן צ'רקסי בשם אל-אשרף אבו אנאסר סייף אל-דין קאיתבאי אל-ג'רקסי אלזהירי (14681496 לספירה) שנולד בערך בשנת 1423 לספירה (826 לספירה האסלאמית). הוא היה ממלוכי שהגיע למצרים בצעירותו, לפני גיל 20. הוא נקנה על ידי אל-אשרף ברסבאי, ונשאר בין מלוויו עד מותו של ברסבאי. לאחר מכן הסולטן ג'אקמק קנה את קאיתבאי, ומאוחר יותר העניק לו את חירותו. קאיתבאי השיך לכבוש תפקידים שונים. הוא הפך למפקד הצבא (אטבק אל-אסכר) בתקופת שלטונו של הסולטן טימור בוגה. כאשר הסולטאן הודח, קאיתבאי מונה לסולטן תחת התואר אלמאלק אל-אשרף ביום שני ה-26 ברגב, 872 לספירה האסלאמית (1468 לספירה). הוא היה אחד מהסולטנים הממלוכים החשובים והבולטים, ששלט במשך כ-29 שנים. הוא היה מלך אמיץ, שניסה ליזום עידן חדש ביחסים עם העות'מאנים על ידי החלפת שגרירויות ומתנות. הוא אהב טיולים וערך מסעות בולטים רבים.

הבנאי של הבניין

קאיתבאי אהב אמנות ואדריכלות. הוא יצר תפקיד חשוב בקרב המערכת המנהלית של המדינה, זה היה בנאי הבניינים (שאדי אל-אמא'ר). הוא בנה מבנים מועילים רבים במכה, מדינה וירושלים. במצרים כ-70 בניינים משופצים מיוחסים לו, ביניהם מסגדים, מדרסות, סוכנויות, בתי מזרקות (סבילס), כותאבים, בתים, מבנים צבאיים כגון המצודות באלכסנדריה וברוזטה (כיום העיר רשיד). המצודות הללו נבנו כדי להגן על צפון מצרים, בעיקר מפני העות'מאנים, שכוחם התחזק בים התיכון.

קגמאס אל-אשאקי, בנאי הבניינים, היה האדריכל של המצודה. לפני הגעתו למצרים הוא היה ממלוכי מג'קמק בסוריה. במהלך שלטונו של קאיתבאי הוא הפך לבנאי הבניינים, ולאחר מכן למשנה למלך של אלכסנדריה. הוא מונה למושל סוריה (דמשק), בנה מסגד מחוץ לשער רשיד (באב רשיד) וכן אנדרטה וחאן. הוא גם שיפץ את מסגד אל-סווארי שמחוץ לשער סדרה (באב סדרה).

קגמאס היה אינטליגנטי וצנוע, הוא היה המשגיח של מבצעי בניה רבים בתקופת קאיתבאי. בשנת 882 לספירה האסלאמית (1477 לספירה) ביקר קאיתבאי באתר המגדלור הישן באלכסנדריה והורה לבנות מבצר על יסודותיו. הבנייה נמשכה כשנתיים, ומספרים שקאיתבאי השקיע יותר ממאה אלף דינרי זהב עבור עבודה זו.

הבניה

אבן עיאס (אנ') הזכיר שבניית המבצר החלה בחודש רבי עלוואל בשנת 882 לספירה האסלאמית. לדבריו, הסולטן קאיתבאי נסע לאלכסנדריה, מלווה בכמה נסיכים ממלוכים אחרים, כדי לבקר באתר המגדלור הישן ובמהלך ביקור זה הורה על בניין המצודה.

בחודש שבן, שנת 884 ספירה האסלאמית, נסע הסולטאן קאיתבאי שוב לאלכסנדריה עם סיום הבנייה. הוא שיכן במבצר לגיון אמיץ של חיילים וכלי נשק שונים. הוא, כפי שהזכיר אבן עיאס, הקדיש כמה ווקפים שמהם מימן את עבודות הבנייה וכן את משכורות החיילים.

לאורך כל התקופה הממלוכית, ובשל מיקומה האסטרטגי, הייתה המצודה מתוחזקת היטב על ידי כל השליטים שבאו אחרי קאיתבאי .

חיזוק חיל המצב

הסולטאן קנסו אל-גורי העניק למצודה תשומת לב מיוחדת. הוא ביקר בה מספר פעמים והגדיל את כוחו של חיל המצב, וסיפק לו כלי נשק וציוד שונים. הוא כלל בית כלא גדול שנבנה עבור הנסיכים ואנשי המדינה שהסולטאן הרחיק מעצמו מסיבה כלשהי. במשך אירועי שנת 960 לספירה האסלאמית נסע קנסו אל-גורי לאלכסנדריה עם נסיכים נוספים.

התקרבות של האיום העות'מאני

לוחית שם

אל-גורי צפה ממצודת קאיתבאי בכמה תמרונים ואימונים צבאיים עם כלי הנשק ההגנתיים של המצודה מאותה תקופה. כשהרגיש את התקרבות האיום העות'מאני, הוציא צו צבאי ואסר להוציא נשק מהמצודה, הוא אף הודיע שמי שמנסה לגנוב דבר מהמצודה ייענש בעונש מוות. הוא הורה לרשום גזירה זו על צפחת שיש קבועה מעל הדלת המובילה אל בית המשפט:

" بِسْمِ اللهِ الرَّحْمٰنِ الرَّحِيْمِ, ביסמיללה רחמני רחימי", ובתרגום, "בשם א-לוהים, החסוד ביותר, הרחום ביותר". צו בפקודת אדוננו, בעל הדרגה האצילית, המלך אל-אשרף אבו אל-נאסר קנסוה אל-ע'ורי, שאלוהים ינציח את מלכותו, ששום גוף לא ייקח נשק מכאהל, אבקת שריפה, כלים, או כל דבר אחר מהמגדל האצילי באלכסנדריה: וכל אחד מקבוצת המגדל, בין אם ממלוכי, עבד או זראד קאשיה, שמפר את זה (צו) ועוזב את המגדל עם משהו ייתלה בשער המגדל, ראויים לקללת אלוהים". מתוארך ראביי אלוואל 907 לספירה האיסלמית.

לאחר שהטורקים העות'מאנים כבשו את מצרים, גם הם דאגו למצודה הייחודית הזו. הם השתמשו בו כמחסה, כפי שעשו עם מצודת צלאח א-דין בקהיר ומצודות דמיאטה, רוזטה, אל-בורולוס ואל-עריש . הם שמרו עליו במצב טוב וציידו אותו עם חי"ר, ארטילריה, פלוגת מתופפים וחצוצרות, בנאים ונגרים.

נסיגת האיום העות'מאני

כשהצבא העות'מאני נחלש, החלה המצודה לאבד את חשיבותה הצבאית. בשנת 1798 לספירה, במהלך המשלחת הצרפתית למצרים, היא נפלה לידי הכוחות הצרפתיים, בעיקר בגלל חולשתו של חיל המצב המצודה, וכוחו של הנשק המודרני הצרפתי באותה תקופה. בפנים, הצרפתים מצאו כמה כלי נשק צלבניים, שמקורם במערכה של לואי התשיעי. ייתכן שמדובר בשלל מקרב אל מנסורה .

שיפוץ מהמאה ה-19

כאשר הפך מוחמד עלי פאשה לשליט מצרים ב-1805, הוא שיפץ את המצודה הישנה, שיקם ותיקן את חומותיה החיצוניות, והוא סיפק למבצר את כלי הנשק המודרניים ביותר של התקופה, במיוחד את התותחים החוף. ניתן להתייחס לתקופת שלטונו של מוחמד עלי כעוד עידן זהב עבור המצודה.

מרד עוראבי

המצודה המשיכה להיות שימושית בימי יורשיו של מוחמד עלי עד לשנת 1882 כאשר התרחש מרד עוראבי. הצי הבריטי הפציץ את אלכסנדריה ב-11 ביולי 1882 ופגע בחלק גדול מהעיר, במיוחד באזור המצודה. מתקפה זו פיצחה את המבצר וגרמה לנזק רב. החזית הצפונית והמערבית נפגעו קשות כתוצאה מפיצוצי תותחים, שכוונו ישירות אל המבנה. החזית המערבית נהרסה כליל והותירה בה חורים גדולים.

שיפוץ מהמאה ה-20

מבט קדמי של מצודת קאיטביי

המצודה נותרה מוזנחת, עד 1904 כשמשרד הביטחון המצרי שיקם את הקומות העליונות. המלך פארוק רצה להפוך את המצודה לבית מנוחה מלכותי ולכן הורה על שיפוץ מהיר שלה.

לאחר המהפכה של 1952 הפכו חיילי הצי המצרי את המבנה למוזיאון ימי. עבודת השיקום הגדולה ביותר מתוארכת לשנת 1984, כאשר ארגון העתיקות המצרי תכנן תוכניות שאפתניות לשיקום המבצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת קאיתבאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Pradines, Stéphane (2016). "The Mamluk Fortifications of Egypt". Mamluk Studies Review. XIX: 25–78. doi:10.6082/M1XS5SJQ.
  2. ^ Alexandria's Fort, Qaitbay Citadel's Amazing View | Egyptolution, web.archive.org, ‏2014-02-20
  3. ^ The Citadel Of Qaitbay, web.archive.org, ‏2015-11-21
  4. ^ Citadel of Qaitbay Photos of Citadel of Qaitbay Pictures of Citadel of Qaitbay Pictures - قلعة قايتباي‎Photos by Ehab Samy (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Qaitbay_Citadel, web.archive.org, ‏2013-09-26
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35330407מצודת קאיתבאי