מצבת הגסו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצבת הגסו
מידע כללי
פַּסל קאלימאכוס
טכניקה וחומרים שיש פנטלי
ממדים בס"מ
רוחב 0.92 מטר
גובה 1.49 מטר

מצבת הגסואנגלית: Gravestone of Hegeso) היא מצבת קבורה יוונית, עשויה שיש, המתוארכת לשנת 400 לפנה"ס. המצבה נמצאה בבית העלמין קרמיקוס (Kerameikos) באתונה והיא מוצגת במוזיאון הארכאולוגי באתונה.

מצבות הקבורה בעולם היווני הופיעו בבתי קברות ציבוריים וסימלו גם את המעמד החברתי והכלכלי של הנפטר ובני משפחתו. המצבות הופיעו לראשונה בתרבות היוונית בסוף המאה ה-6 לפנה"ס כמצבה בעלת פרופורציות גבוהות. על המצבה גולפה דמות הנפטר ונוספו לה קישוטים כגון וולוטות שהן סלסולים דמויי קרניים של איל. לאחר פלישת הפרסים ליוון, נחקקו באתונה חוקים המגבילים הוצאות כספיות על הקמת מצבות ועל טקסי קבורה. "מצבות שיש מעוטרות שבו ונראו באתונה רק בסוף תקופת פריקלס (שנות השלושים של המאה החמישית לפנה"ס)".[1]. "מצבת הגסו" אופיינית למצבות מתקופה זו הבנויות בפרופורציות רחבות יותר ובראשן גמלון. כמו כן הסצנות המתוארות על מצבות אלו היו מורכבות יותר במספר המשתתפים, לעומת המצבות הקדומות.

המצבה מציגה את הנפטרת, אשר שמה חקוק על גבי המצבה, כשהיא יושבת על כיסא. ונערה-משרתת העומדת מולה מגישה לה קופסת תכשיטים והיא בוחנת תכשיט אשר היה מצויר על המצבה (ולכן לא נשמר). הדמויות מתוארות בפרופיל פנים חלקי (פרופיל 3/4) המדגים את יכולתו הטכנית הגבוהה של האמן בתיאור הקצר (פרספקטיבה). שתי הדמויות אוחזות בקופסת התכשיטים אשר במרכז הקומפוזיציה. נגיעה זו יוצרת אווירה של חיבור בין שתי הדמויות, המועצמת על ידי תיאור הבעות הפנים, האופייני לאמנות הקלאסית. מבחינת יכולת התיאור מתקרב התבליט לאמנות של התקופה ההלניסטית. יכולת זו מתבטאת בעיצוב האנטומי של שתי הדמויות, המתואר דרך בגד דק ועטיר קפלים היורדים בעדינות ובטבעיות על הגוף ובעיצוב השיער של הנפטרת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצבת הגסו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. רוזנברג, סילביה (אוצרת), יצירות מופת בנות-אלמוות, דפדפת המלווה את הצגת "מצבת ג'וסטיניאני", מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מצבת הגסו39311119Q12877248