מפלגת העובדים של בלגיה
.svg){kind=logo}
מפלגת העובדים של בלגיה (בצרפתית : Parti du Travail de Belgique , בהולנדית :Partij van de Arbeid van België) PVDA-PTB היא מפלגה פוליטית בבלגיה, אחת היחידות שפועלת כמפלגה לאומית, גם בולוניה וגם בפלנדריה.[1][2]
היסטוריה
מקור המפלגה בתנועת הסטודנטים של סוף שנות ה-60. סטודנטים מאוניברסיטת לוון פנו לתנועת הפועלים. הם ראו את הפוליטיקה של המפלגה הקומוניסטית הקיימת של בלגיה רוויזיוניסטית, כלומר פנתה יותר מדי לפוליטיקה סוציאל-דמוקרטית (שמיוצגת בבלגיה על ידי המפלגה הסוציאליסטית הבלגית). הם הושפעו מהרעיונות של המפלגה הקומוניסטית של סין, תנועות גרילה באמריקה הלטינית, התנועה נגד מלחמת וייטנאם ותנועת לובן-וולמס, כולם נתפסו כהיבטים של מאבק עולמי נגד דיכוי קולוניאלי או נאו-קולוניאלי ועבור זכויות אזרחיות או עובדים.
תמיכתם והשתתפותם בשביתה חשובה במכרות הפחם הפכו את התנועה למפלגה פוליטית. הם הקימו כתב עת, (AMADA Alle Macht Aan De Arbeiders - כל הכוח לעובדים) שהפך לשם הפרטי של מפלגתם. ב-1979 נערך הקונגרס הראשון, שאימץ תוכנית מאואיסטית ושינה את השם המפלגה לשם הנוכחי. לודו מרטנס הפך לנשיא הראשון, ונשאר אידאולוג חשוב של המפלגה עד מותו ב-2011. ה-PTB-PVDA נהג לארח את הסמינר הקומוניסטי הבינלאומי עד 2014 שהפך לאחד מהכינוסים העולמיים המרכזיים של מפלגות קומוניסטיות.
בעקבות התבוסה האלקטורלית שלה ב-2003, המפלגה שינתה באופן יסודי את שיטות העבודה והתקשורת שלה. מצד אחד, היא אמרה שהיא תתמקד מחדש בעבודה עם עובדי המפעל וכן בעבודת שטח בקהילות שבהן היא פועלת. מצד שני, היא אמרה שהיא תשבור רשמית עם מה שהיא מכנה את העבר העדתי שלה כדי להתקרב לדרישות הקונקרטיות של האזרחים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בדרישות המועלות בנושאים מאוד קונקרטיים, למשל. הורדת מחירי התרופות, הפחתת המע"מ על מוצרי אנרגיה מ-21% ל-6%, העלאת קצבת המינימום, שליטה טובה יותר בשכר הדירה או עלות נמוכה יותר של שקיות אשפה. לקראת הבחירות בבלגיה ביוני 2007 אוחדו עיתון "סולידריות" ואתר המפלגה במטרה להגיע לציבור רחב יותר. המבנים היו גם "פתוחים" לשכבה רחבה יותר של פעילים.ב-2 במרץ 2008, עבודתו של הקונגרס השמיני של ה-PVDA-PTB הושלמה בפגישת סיום באוניברסיטת Vrije University Brussel. קונגרס זה נערך עם הנושא של "חידוש המפלגה". נבחר ועד מרכזי חדש, אשר בתורו בחר בלשכה חדשה של המפלגה.
שינויים אלו הניבו כמה תוצאות חיוביות, כמו עלייה במספר החברים והתאוששות של הציון האלקטורלי של מפלגת העובדים בבחירות האחרונות. הבחירות האחרונות במאי 2019 הראו התקדמות רבה יותר: הושגה פריצת דרך ברמה הפלמית והאירופית: מספר המושבים שלה נסק מ-2 ל-12 והיא הפכה למפלגה החמישית בגודלה במדינה[3]. מאז 2018 המפלגה מיוצגת גם במועצות המוניציפליות של ערים גדולות יותר בפלנדריה, ולוניה ובריסל. בספטמבר 2014 מנתה המפלגה יותר מ-8,000 חברים, ב-2020 המספר צמח ל-20,000. תנועת הנוער שלה COMAC, פעילה בכל האוניברסיטאות בבלגיה ובבתי ספר תיכוניים (בפלנדריה, בולוניה ובבריסל).
המפלגה גם ידועה בזכות 11 המרכזים הרפואיים שלה המספקים גישה חופשית לטיפול רפואי ראשוני.
קישורים חיצוניים
- ^ בלגיה היא מדינה דו לאומית המחולקת לשני חלקים : פלנדריה וולוניה. רוב המפלגות במדינה מייצגות את אחת מ2 העמים : הפלמים והוולונים (אשר נחשבים כצרפתים בעיני רבים )
- ^ CERULUS LAURENS, The party that’s pulling the Belgian left to the left, politico, January 2, 2017
- ^ staff, Belgium Worker’s Party obtains excellent results in federal, regional and European elections, fight back! news, May 27, 2019