מפלגת אל-ע'ד
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
|---|---|
מפלגת אל-ע'ד (בערבית: حزب الغد) שפירוש שמה מפלגת המחר, היא מפלגה במצרים, שזכתה בהיתר מפלגתי בשנת 2004. רוב מייסדי המפלגה הם חברים לשעבר במפלגת אל-ופד החדשה ובהם חברי הפרלמנט ד"ר אימן נור ומוחמד פריד קחמיס שהם הוגי רעיון המפלגה.
מייסד מפלגת אל-ע'ד, ד"ר אימן נור, הוא עורך דין מצליח שהחל את דרכו הפוליטית ב-1984 ככתב בעיתון של מפלגת אל-וופד. ב-1995 הוא נכנס לפרלמנט ונבחר שוב ב-2000. ב-2001 לאחר פטירתו של מנהיג המפלגה, פואד סראג אל-דין, נוצרו חילוקי דעות בינו ובין היושב ראש החדש של המפלגה נואמן גומאא שהובילו לפרישתו והקמת מפלגת אל-ע'ד. בנובמבר 2004, באספה הראשונה של המפלגה, נבחר נור ליושב ראש המפלגה.
המפלגה מעוניינת להצטייר כקול צעיר של דור ליברלי של פוליטיקאים וכלכלנים, ואכן גילם של מרבית חברי המפלגה צעיר מ-45. כמו כן, 37% ממייסדי המפלגה הן נשים עמן נמנית הד"ר מונה מכרם עביד (منى مكرم عبيد), האישה הקופטית הראשונה המחזיקה בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה. בינואר 2005 החלה המפלגה להוציא עיתון.
מצע המפלגה שם דגש רב על זכויות אדם ומתרכז במציאת פתרון לעוני ולבעיות היומיומית של האזרחים.
מאבק חזב אל-ע'ד להכרה
עוד ביולי 2003 הגישה המפלגה בקשה להיתר חוקי מהוועדה לענייני מפלגות. אולם בקשה זו נדחתה בטענה שמצעה אינו ייחודי. נור ערער על ההחלטה בבית הדין המנהלי ולאחר מספר שימועים נקבע תאריך פסק הדין למאי אותה שנה. אולם פסק הדין נדחה שלוש פעם, בפעם הראשונה ל-25 בספטמבר, בפעם השנייה בעקבות היעדרותם של שלושה מתוך שמונת המושבעים שבהם חברי המפלגה הלאומית הדמוקרטית, ושוב עקב היעדרות מכוונת נוספת של חמישה מתוך שמונת המושבעים. כך שרק ב-6 בנובמבר הוכרז פסק הדין שלא התיר את הקמת המפלגה. במקביל לערעור בבית הדין המנהלתי, הגיש נור שלוש בקשות נוספות להכרה במפלגתו מהוועדה לענייני מפלגות, כשבכל פעם הוא משנה לצורך כך את שם המפלגה. ב-27 באוקטובר 2004 אישרה הוועדה לענייני מפלגות את היתר הקמת המפלגה. לאור הישג זה, הביע נור את תקוותו שגם מפלגת אל-וסט שעדיין לא זכתה בהיתר הקמה, תזכה בהכרה רשמית בעתיד הקרוב.
מעצרו של נור
ב-29 בינואר 2005 נעצר נור באשמת זיוף ייפויי כוח לייסוד מפלגתו, האשמות שהוכחשו על ידו. מעצר זה שנתפס כמעצר פוליטי, גרר מחאות בתוך מצרים ומגורמי חוץ. במרץ שוחרר נור בעקבות התערבות של איגוד של פרלמנטרים אירופאים היושב בקהיר בנוסף על לחץ אמריקאי. הוא הספיק להתכונן במשך 18 יום לבחירות הראשונות לנשיאות שכללו מספר מועמדים. נור שהגיע במקום השני בבחירות לנשיאות אחרי מובארכ, השיג על פי הממשלה 7% מהקולות, אולם משקיפים עצמאים סבורים שמדובר בכ-13% מהקולות. אך הוא נשפט שוב ב-24.12.2005 בפני בית משפט אזרחי בקהיר ונידון לחמש שנות מאסר.
נור המשיך בפעילותו הפוליטית גם מתוך כותלי בית הכלא. הוא התרכז בכתיבת ביקורת על הממשל ופרסום היחס הקשה שנהגו בו. אולם, בעקבות מעצרו נוצר פילוג בשורות המפלגה שהוביל לעלייתו של יריבו הפוליטי מוסטפא מוסא ליו"ר המפלגה. בנובמבר 2008 פרצו תגרות בין אנשיו של נור לבין אנשיו של מוסא שהובילו לשרפת מטה המפלגה.
במרץ 2008 דחה בית הדין המנהלי את ערעורו של נור, וסירב לשחררו מהכלא מסיבות בריאותיות. אולם ב-18 בפברואר 2009 שחרר משרד הפנים את נור על רקע מצבו הבריאותי המידרדר, זאת, בהתאם להחלטת התובע הכללי. במסיבת עיתונאים שנערכה יום לאחר שחרורו הצהיר נור כי הוא ימשיך בפעילותו הפוליטית ויפעל לטיהור שמו.
לאחר שחרור של נור
אמין נור וחברי המפלגה השתתפו באופן פעיל באירועים במצרים שהובילו להחלפת השלטון בשנת 2011. אמין נור אף נפצע וטופל בבית חולים. הוא גם הודיע שהוא מעוניין להשתתף בבחירות למשרת הנשיא. הוא גם הודיע שמבחינתו, תקופת הסכמי קמפ דייוויד הסתיימה.
חברי המפלגה
יו"ר המפלגה- אימן נור (أيمن عبد العزيز نور).
דובר המפלגה- רגב הלאל חמידה (رجب هلال حميدة).
סגן יו"ר המפלגה- ואליד ריאד חסין (وليد رياض حسين).
ראו גם
קישורים חיצוניים
