מערכת שוניות המחסום בבליז
 | |
| אמברגרי קאי | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996, לפי קריטריונים 7, 9, 10 | |
| מדינה |
 בליז |
|---|---|
| הערות | אתר בסיכון מאז 2009 |
 | |
מערכת שוניות המחסום בבליז היא סדרה של שבע שוניות אלמוגים לאורך חופה של בליז, מגבול מקסיקו בצפון ועד גבול גוואטמלה בדרום. אורך מערכת השוניות כ-250 ק"מ והיא מרוחקת כ-300 מטר מקו החוף בצפון וכ-40 ק"מ מקו החוף בדרום. השטח הכולל של השוניות הוא 963,000 דונם. המערכת כולה הוכרזה כאתר מוגן, תחת חוקי בליז. ב-1996 הוכרזה מערכת שוניות המחסום בבליז כאתר מורשת עולמית.
השונית היא בית גידול עבור מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים, ובהם 70 סוגים של אלמוגים קשים ו-36 סוגים של אלמוגים רכים, 500 סוגים של דגים ומאות סוגים של חסרי חוליות.
האורך הכולל של מערכת השוניות הוא 250 ק"מ והיא מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר באוקיינוס האטלנטי. מחוץ לשונית המחסום יש שלושה אטולים (איים בעלי מבנים טבעתיים). איי טרנפה ששטחם 330,000 דונם, שונית המגדלור ששטחה 126,000 דונם ושונית גלובר ששטחה 132,000 דונם.
מערכת שונית אלמוגים זו היא השנייה באורכה בעולם, אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. השונית היא אטרקציית התיירות הראשית בבליז, ומושכת אליה כמחצית מרבע מיליון התיירים במדינה. השונית גם חיונית לענף הדיג במדינה.
עד היום נחקרו רק כ-10% משטח השונית.
שימור סביבתי
חלק גדול משונית האלמוגים מוגן על ידי הארגון "מערכת השימור של שוניות המחסום בבליז". הארגון משמר שבע שמורות ימיות, איים נמוכים ואטולים בשטח כולל של 960 קמ"ר. תחת שימור נמצאים האזורים הבאים:
- השמורה הימית של שונית גלובר
- החור הכחול הגדול
- המונומנט הטבעי אי חצי הסהר
- השמורה הימית הול צ'אן
- 13 איים נמוכים
נעשים מאמצים אקולוגיים וביולוגיים רבים לשמר את בתי הגידול במצבם הטבעי ולשמור על המגוון הביולוגי. בשל מאמצים אלה הוכרזה השונית כאתר מורשת עולמית ב-1996.
למרות המאמצים השונית עדיין בסכנת זיהום מפסולת מהאוקיינוס, תיירות לא מבוקרת, הובלה ימית, דיג והוריקנים. בשל ההתחממות העולמית עולה טמפרטורת האוקיינוס, וזו הסכנה העיקרית לחיים בשמורה[1]. נטען על ידי מדענים שמאז 1988 ניזוקו כ-40% משטחי השמורה[2].
קישורים חיצוניים
- מערכת שוניות המחסום בבליז, באתר מרכז בקרת שימור העולם
