|
ממעלות רמר |
אל מעלות רמר
|
| צלזיוס
|
[°C] = ([°Rø] − 7.5) × 40⁄21
|
[°Rø] = [°C] × 21⁄40 + 7.5
|
| פרנהייט
|
[°F] = ([°Rø] − 7.5) × 24⁄7 + 32
|
[°Rø] = ([°F] − 32) × 7⁄24 + 7.5
|
| קלווין
|
[K] = ([°Rø] − 7.5) × 40⁄21 + 273.15
|
[°Rø] = ([K] − 273.15) × 21⁄40 + 7.5
|
| רנקין
|
[°R] = ([°Rø] − 7.5) × 24⁄7 + 491.67
|
[°Rø] = ([°R] − 491.67) × 7⁄24 + 7.5
|
מעלות רמר (Rømer) הן סולם מדידה לטמפרטורה שהומצא בשנת 1701 על ידי האסטרונום הדני אולה רמר המסומנות באמצעות Rø°.
בסולם זה, האפס נקבע כנקודת הקיפאון של מי מלח בריכוז רוויה, ו-60 מעלות נקבעו כנקודת הרתיחה של המים. לאחר שהבחין רמר כי נקודת הקיפאון של מים מזוקקים היא בערך ב-1/8 הדרך בין שתי הנקודות הללו, קיבע מחדש את נקודת קפיאת המים ל-7.5 מעלות. שינוי זה שינה אך במעט את הסולם, אך פישט את הגדרת הטמפרטורה תוך התייחסות למים מזוקקים. סימלן של מעלות רמר הוא R°, אך מאז שהומצאו מעלות רנקין, ניתן למעלות רמר הסימול Rø°.
מערכת זו שימשה כהשראה לדניאל פרנהייט כשהמציא את מערכת מעלות פרנהייט בשנת 1724[1].
ראו גם
הערות שוליים