מעבר סימפלון

מעבר סימפלון (בצרפתית: Col du Simplon; בגרמנית: Simplonpass; באיטלקית: Passo del Sempione) הוא מעבר הרים, אחד ממעברי האלפים בין שווייץ לאיטליה, בין האלפים הפניניים לבין האלפים הלפונטיניים. הרום המרבי שלו הוא 2,005 מ' מעל פני הים. בראשית המאה ה-20 נחצבה תחת המעבר מנהרת סימפלון, שהייתה מנהרת הרכבת הארוכה בעולם לאורך רוב המאה ה-20.

היסטוריה

למעבר הייתה חשיבות במשך מאות שנים, וחשיבותו האסטרטגית הגיעה לשיאה בעת המלחמות הנפוליאוניות בין 1801 ל-1805. נפוליאון בונפרטה הורה על סלילת דרך במעבר על מנת להעביר ציוד צבאי וארטילריה מעמק הרון לצפון איטליה. מאז שימש המעבר כציר כרכרות דואר ונוסעים (שהוחלפו בשירות אטובוסים של חברת הדואר)^[1]. הכביש שנסלל במעבר היה צר וסגור בימות החורף. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החליטה ממשלת שוויץ לסלול במקום כביש משופר, שיוכל להיות פתוח לכל אורך השנה. ב-1970 נפתח הכביש, שכלל מסתורים מפי מפולת שלגים ומנהרות גבוהות, לאורך 37 ק"מ בין בריג-גליס שבקנטון ואלה לבין הכפר גונדו שעל גבול איטליה.