מעבדת קוונדיש
מעבדת קוונדיש (באנגלית: Cavendish Laboratory) נמצאת במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. המעבדה הוקמה ב-1871 כמעבדת לימודים ורק שלוש שנים מאוחר יותר כמעבדת מחקר. מיקומה ההתחלתי היה באתר המוזיאונים שבאוניברסיטה, אך בשנות ה-70 של המאה ה-20 היא הועתקה למיקומה הנוכחי, במערב האוניברסיטה. מנהל המעבדה הנוכחי הוא פיטר ליטלווד.
בין המחקרים החשובים שנעשו במעבדות אלו ניתן למנות את גילוי האלקטרון, ופענוח מבנה הדנ"א. נכון ל-2006, 29 מהחוקרים במעבדה זכו בפרס נובל.
היסטוריה
עד לסוף המאה ה-19 באוניברסיטת קיימברידג', שנודעה בתרומה הגדולה שלה לפיזיקה התאורטית (בזכות מדענים כמו אייזק ניוטון), לא התבצע מחקר בולט בפיזיקה ניסיונית. בשנת 1868 קבע דו"ח של ועדה אוניברסיטאית שיש מקום להקים באוניברסיטה מעבדות ניסיוניות. את הכסף להקמת המבנה תרם ויליאם קוונדיש, הדוכס השביעי מדבונשייר, שהיה רקטור אוניברסיטת קיימברידג', והמעבדה נקראת על שמו. עם הקמת הבסיס למעבדה, ב-1871, מונה ג'יימס קלרק מקסוול, מדען הנחשב לאחד הפיזיקאים התאורטיים החשובים בהיסטוריה של הפיזיקה, לעמוד בראש המעבדה. לאחר מותו של מקסוול בשנת 1879 מונה לתפקיד ג'ון ויליאם סטראט הידוע יותר בתור הלורד ריילי. ריילי היה אחד הניסיונאים החשובים של התקופה וחקר מגוון רחב של בעיות בעיקר באופטיקה והידרודינמיקה. הלורד ריילי צייד את המעבדה במכשירים מתקדמים, הקים בית מלאכה ודאג להתיר לנשים ללמוד במוסד (החל מ-1882). בשנת 1884 ריילי התפטר מתפקידו בצעד מפתיע, במקומו מונה פיזיקאי צעיר בשם ג'יי. ג'יי. תומסון. תקופת כהונתו נחשבת לתחילת תור הזהב של המעבדה, בזכות המחקרים החשובים בשפופרות קתודיות שהובילו לגילוי האלקטרון, אבל גם בזכות המספר הגדול של פיזיקאים צעירים ומוכשרים שעבדו תחתיו, הכוללים בין השאר פיזיקאי ניו זילנדי בשם ארנסט רתרפורד, לימים מנהל מעבדת קוונדיש בעצמו.
מחקרים חשובים
פיזיקה גרעינית
בזמן מלחמת העולם השנייה, נעשו במעבדות מחקרים בפיזיקה גרעינית עבור ועדת MAUD (פרויקט האטום הבריטי, בטרם הצטרפה בריטניה לפרויקט מנהטן האמריקני). בין החוקרים שעסקו בכך היו ניקולס קמר, אלן נאן מיי, אנתוני פרנץ' וכן החוקרים הצרפתים לו קוורסקי והנס פון הלבן. חלק מהחוקרים עברו לקנדה ב-1943.
בשנת 1940, שני צוותים חזו בנפרד את הפקת הפלוטוניום והנפטוניום על ידי הפגזת אורניום 238 בנייטרונים: אגון ברטשר ונורמן פידר במעבדת קוונדיש ואדווין מקמילן ופיליפ אבלסון בברקלי.
ביולוגיה
למעבדת קוונדיש הייתה השפעה חשובה במחקר ביולוגי, בעיקר בשל השימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן במחקרים בביולוגיה מולקולרית. בין השאר הצליחו החוקרים במעבדת קוונדיש לפענח את מבנה ההמוגלובין, והמיוגלובין. גולת הכותרת של המחקר במעבדת קוונדיש הייתה פענוח מבנה ה-DNA. פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון השיגו פריצת דרך בתחום זה בזמן עבודתם במעבדה ועל כך זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1962 (יחד עם מוריס וילקינס מקינגס קולג' בלונדון).
לקריאה נוספת
- Subatomic Particles / Steven Weinberg
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
25090884מעבדת קוונדיש