מספר אבה

דיאגרמת אבה

מספר אבה (Abbe) הוא גודל חסר ממד המבטא את הנפיצה (דיספרסיה) של אור בחומר. הנפיצה היא השתנות מקדם השבירה עם אורך הגל. ככל שהנפיצה גדולה החומר יהיה "יעיל" יותר בהפרדת אור לבן למרכיביו הספקטרליים. המספר קרוי על שמו של הפיזיקאי הגרמני ארנסט אבה (Ernst Abbe; 1840–1905) שהגדיר אותו.

הגדרת מספר אבה

$V={\frac {n_{D}-1}{n_{F}-n_{C}}}$

כאן:

• $\ V$ הוא מספר אבה
• $\ n_{D}$ הוא מקדם השבירה של החומר באורך גל 589.2nm (קו D של נתרן)
• $\ n_{F}$ הוא מקדם השבירה של החומר באורך גל 486.1nm (קו F של מימן)
• $\ n_{C}$ הוא מקדם השבירה של החומר באורך גל 656.3nm (קו C של מימן)

ככל שמספר אבה נמוך יותר הנפיצה גדולה יותר, מכיוון שהפרש מקדמי השבירה נמצא במכנה. מספר אבה הוא מדד לנפיצה רק בתחום האור הנראה של הספקטרום.

משתמשים במספר אבה לאפיין זכוכיות מבחינה אופטית. לבדולח מספר אבה נמוך מ-50, ויכול להגיע עד 20 בהרכבי בדולח כבדים (תכולת עופרת גבוהה). בזכוכיות אופטיות מספר אבה גדול מ-50 ומגיע ל-80 בזכוכיות פלואורידיות.

קיימת הגדרה חלופית למספר אבה שבה $\ D$ הוא קו פליטה של הליום ב-587.56 ננומטר.

מתכננים של מערכות אופטיות נוהגים להשתמש בדיאגרמת אבה לבחירת החומרים שמהם ייוצרו אלמנטים אופטיים שונים. בדיאגרמה מופיעים סוגי זכוכיות שונים בהתאם לתכונותיהן האופטיות: הציר האנכי הוא מקדם השבירה והציר האופקי הוא מספר אבה. כל הרכב זכוכית הוא נקודה בדיאגרמה.