מני וילאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מני וילאר

מנואל "מני" במבה וילאר ג'וניור (נולד ב-13 בדצמבר 1949) הוא מיליארדר פיליפיני ופוליטיקאי לשעבר. בעבר כיהן כסנאטור בין השנים 2001 ל-2013 וכנשיא הסנאט של הפיליפינים בין השנים 2006 ל-2008. לפני כהונתו בסנאט, הוא ייצג את מחוז לאס פיניאסמונטינלופה מ-1992 עד 1998, ואת המחוז הכללי של לאס פיניאס מ-1998 עד 2001. הוא גם כיהן כיושב ראש בית הנבחרים מ-1998 עד 2000; בקדנציה זו, הוביל את ההדחה של הנשיא ג'וזף אסטרדה. משנת 2019 עד 2022, על פי פורבס היה וילאר האדם העשיר בפיליפינים, עם שווי של 11 מיליארד דולר.

וילאר נולד למשפחה ענייה בטונדו, מחוז עני ומאוכלס בצפיפות של מנילה.[1][2][3][4][5] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת הפיליפינים, עבד כרואה חשבון ואנליסט פיננסי, אז הקים עסק מצליח בתחום הנדל"ן. חברות הבניה של וילאר בנו למעלה מ-200,000 בתים.[3][6]

ראשית חייו וחינוך

מנואל וילאר נולד ב-13 בדצמבר 1949 בטונדו, מחוז עני ומאוכלס בצפיפות של מנילה.[7] הוא היה הבן השני מבין תשעת ילדיהם של הוריו במשפחה ענייה.[1][2][3][4][5][8] אביו, מנואל "מאנינג" מונטלבן וילאר האב, היה עובד ממשלתי מקבאטואן, אילואילו, שעבד כמפקח בלשכת הדיג.[2][7] אמו, קוריטה "קיורינג" במבה, הייתה מוכרת פירות ים ממשפחה ענייה באוראני, בטאן.[2] המשפחה התגוררה בדירה שכורה קטנה בשכונת עוני.[4] אביו זכה בסופו של דבר למלגה של שנה להשכלה גבוהה בארצות הברית, מה שהוביל לקידום בעבודה לתפקיד מנהל במחלקת החקלאות והמשאבים הטבעיים עם שובו.[1] עקב התנאים הצפופים בטונדו, אביו של וילאר השיג הלוואה של ₱16,000 ממערכת הביטוח הממשלתית, לבניית בית בכפר סן רפאל, נאבוטס.[5] בילדותו, וילאר למד בבית הספר איזבלו דלוס רייס, בית ספר ציבורי סמוך בטונדו.[9] הוא גם סייע לאמו במכירת שרימפס ודגים בשוק הציבורי של דיביזוריה, כבר בגיל שש, כדי לעזור להרוויח כסף כדי לפרנס את אחיו ואת עצמו לבית הספר.[2][7] הליווי של אמו הפריע לחינוכו והוא נאלץ לעזוב את בית הספר במהלך כיתה א'[9] לאחר מכן הוא נרשם לבית הספר Tondo Parochial (מאוחר יותר שונה שמו ל Holy Child Catholic School), בית ספר פרטי בטונדו המנוהל על ידי כמרים, כדי להשלים את לימודיו היסודיים.[9]

וילאר סיים את לימודיו התיכוניים במכון הטכנולוגי של Mapúa בסנטה קרוז, סמוך לטונדו.[10] הוא למד באוניברסיטת הפיליפינים דילימאן וקיבל תואר הראשון במנהל עסקים ב-1970.[10] הוא חזר לאותו בית ספר כדי לקבל תואר שני במנהל עסקים ב-1973.[10] מאוחר יותר הוא אפיין את עצמו כחסר סבלנות ללימודים פורמליים, ולהוט להתחיל לעבוד וללכת לעסקים.[4]

קריירה עסקית

ביולי 1995, נכס הדגל של וילאר, C&P Homes, נרשם בבורסה לניירות ערך בפיליפינים וצמח ביותר משליש ביום אחד, והגדיל את אחזקתה של וילאר ב-80% בחברה ל-1.5 מיליארד דולר.[11]

Vista Land and Lifescapes Inc, חברה בבעלות משפחתית של וילאר, רשומה גם בבורסה הפיליפנית בבעלות פרטית. מניות המניות שלהם נקנו בעיקר על ידי קרנות זרות שהניבו לממשלה, כמו גם ל-PSE, הכנסות שמנה.[12]

בשנת 2015, קבוצת MB Villar הקימה חברה נוספת, Vitacare Healthgroup, Inc., קבוצה שתבנה רשת של בתי חולים בפריסה ארצית. הפרויקט הראשון שלו Vitacare Unimed Hospital & Medical Center (בשיתוף עם Unimed) ימוקם ב-Vista City, Las Pinas יופעל במלואו בשנת 2018.[13]

בשנת 2019, מגזין "פורבס" שם את וילאר לראשונה כאדם העשיר ביותר בפיליפינים, עם שווי נקי מוערך של 5.5 מיליארד דולר, בשחלף על פני הנרי סי האב.[14][15] ביולי 2024 הוערך הונו בכ 13 מיליארד דולר.

הקמפיין הנשיאותי של 2010

וילאר התמודד בבחירות לנשיאות 2010 תחת מפלגת הנציונליסטה, עם הסנאטור לורן לגארדה כחבר המועמד שלו.[16]

במהלך הקמפיין, בעל הטור ויליאם אספסו טען שויאר שיקר בפרסומות הטלוויזיה שלו ולא יכול היה להיות עני מכיוון שאחיו הצעיר אושפז בבית חולים FEU, שלטענתו היה בית חולים מוביל באותה תקופה, וב-1962 לא הייתה השתלת מח עצם וכימותרפיה שם עדיין.[17] וילאר הבהיר שאחיו התקבל כ"מטופל צדקה" מכיוון שהמשפחה לא הייתה מסוגלת לממן טיפול.[5]

וילאר הפסיד בבחירות לבנינו אקינו השלישי לאחר שהגיע למקום השלישי עם 5,573,835 קולות.

חיים אישיים

באוניברסיטת הפיליפינים דילימאן, וילאר התיידד עם סינתיה אגילר, חברתו לכיתה במכללת UP למנהל עסקים.[3] הם התחתנו בגיל 25.[3] יש להם שלושה ילדים: מנואל פאולו, מארק וקמיל.[11][18]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מני וילאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Margie Quimpo-Espino (6 במאי 2007). "Nanay Curing won't let age get in the way of business". Inquirer.net. Philippine Daily Inquirer. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2013. נבדק ב-2 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Millet M. Mananquil (10 במאי 2009). "Fish be with Nanay Curing Villar". Philstar.com. The Philippine Star. נבדק ב-2 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Tanya T. Lara (15 בנובמבר 2009). "Cynthia Villar on Manny, the presidency & what her father taught her". Philstar.com. Philippine Star. נבדק ב-3 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Mr. Billion: How Cheap Homes Made a Filipino Rich". Asiaweek. 18 באוגוסט 1995. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2006. נבדק ב-3 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Maila Ager (2010-03-29). "My brother died poor, Villar insists". Inquirer.net. Philippine Daily Inquirer. אורכב מ-המקור ב-1 באפריל 2010. נבדק ב-3 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Abadilla, Doris Dumlao (6 במרץ 2019). "Manny Villar is richest of 17 Filipino billionaires on Forbes list". Philippine Daily Inquirer. ארכיון מ-29 באוקטובר 2020. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "Senator Manny Villar". Senate of the Philippines. ארכיון מ-10 בפברואר 2010. נבדק ב-3 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Manny Villar". Manny Villar official website. ארכיון מ-1 במרץ 2010. נבדק ב-8 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Amita Legaspi (1 במרץ 2010). "Villar offers Noynoy a tour in Tondo". GMANews.tv. GMA News and Public Affairs. ארכיון מ-2 באפריל 2010. נבדק ב-2 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 "Villar, Manuel Jr. - Personal Information". I-site.ph. Philippine Center for Investigative Journalism. ארכיון מ-10 ביולי 2009. נבדק ב-3 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 11.0 11.1 "Getting Rich By Really Trying". Asiaweek. 18 באוגוסט 1995. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2006. נבדק ב-3 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Transcript of Sen. Manny Villar's Press Conference". www.senate.gov.ph (בפיליפינית). Senate of the Philippines. 23 באפריל 2010. ארכיון מ-23 בדצמבר 2010. נבדק ב-14 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Villar group launches entry into hospital business". Manila Bulletin. ארכיון מ-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Manny Villar is now PH's richest man". ABS-CBN News. ארכיון מ-6 במרץ 2019. נבדק ב-6 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Manuel Villar". Forbes (באנגלית). ארכיון מ-22 ביולי 2021. נבדק ב-10 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Candidate Profiles - Philippines Election 2010". TheDiplomat.com. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2010. נבדק ב-2 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ William M. Esposo (28 במרץ 2010). "How Manny Villar lied and used the death of his brother Danny Titi be like". Philippine Star. נבדק ב-30 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Kristine Servando (15 בפברואר 2010). "The lifestyle of Rep. Cynthia Villar". ABS-CBN News and Current Affairs. ארכיון מ-18 בפברואר 2010. נבדק ב-16 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מני וילאר".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39534931מני וילאר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מני_וילאר&oldid=2684037"