מנהיר

מֶנְהִיר (בצרפתית: Menhir) הוא מֶגָלית (אבן גדולה) גדול וניצב ממקור אירופאי פרהיסטורי. צורתו מלבנית לרוב, כשקצהו העליון מחודד בצורה גסה.

היסטוריה

המילה "מנהיר" שימשה לראשונה בידי ארכאולוגים מן המאה ה-19 על בסיס המילה הברטונית העתיקה שפירושה "אבן ארוכה". בברטונית המודרנית (המדוברת במערב צרפת) הביטוי המקובל הוא "פאולבן" (Peulvan).

המנהיר הגדול ביותר כיום נמצא בלוקמריקה (אנ') בברטאן, והוא נקרא "המנהיר השבור הגדול" (בצרפתית: "Grand Menhir Brisé"). גובהו היה בעבר 20 מטרים והוא כיום מפורק לארבעה שברים. משקלם הכולל של השברים הוא 330 טון, והמנהיר, כשהיה שלם, היה מהעצמים הכבדים ביותר שהועברו ללא מכונות (אם כי לא בראש הרשימה – ראו למשל כאן). באזורים אחרים באירופה, הושחתו המנהירים בשיטתיות על ידי הנוצרים. בגרמניה למשל, שהייתה בעבר שופעת מנהירים, קיים כיום אחד בלבד. ב-קרנאק בברטאן קיים מערך מנהירים של למעלה מ-3,000 פרטים, המסודרים בשורות ב-3 קבוצות.

כיום, אין בידינו ידע אודות ההקשר התרבותי בו נוצרו המנהירים. עד לתקופה האחרונה, הם נחשבו שייכים לתרבות אנשי ביקר, שאכלסו את אירופה באלף השלישי לפני הספירה בשלהי התקופה הנאוליתית ובתחילת תקופת הברונזה. אך מחקרים עדכניים בנוגע לגילם של המנהירים בברטוניה מצביעים על מקור קדום יותר.

בקומיקס הצרפתי "אסטריקס", עוסקת אחת הדמויות הראשיות, אובליקס, בסיתות ונשיאת מנהירים.