מביא לבית הדפוס
המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות[1] אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש"[2]. תפקידי המביא לבית הדפוס התגבשו עם המצאת הדפוס עוד לפני שהוגדרו ותוחמו באופן מובהק תפקידי המוציא לאור, בעל בית הדפוס, העורך הספרותי והמגיה. באופן כללי, המביא לבית הדפוס יוזם הדפסת ספר ומכין אותו לדפוס על ידי ליקוט כתבי יד, בדיקתם מבחינה טכנית (שלמוּת, אפשרות טכנית להדפיסם), הגהה שלהם ומציאת מוציא לאור ובית דפוס שיסכימו להוצאתם. חשיבותם הייחודית של מביאים לבית הדפוס בספרות העברית נבעה מכך שחלק גדול מן הדפוס העברי התרכז בפרסום חוזר של טקסטים ישנים, לעיתים עם פירוש או תרגום או הוצאת מהדורות חדשות ואיכותיות יותר[3], מפעל שריכז מספר שותפים לעשייה והצריך יזם שיוציאם לפועל, יגייס תמיכה כספית ויתאם בין גורמים שונים. תחום פעילות נוסף של הבאה לבית הדפוס היה עריכת קבצים, בהם הודפסו יחדיו מספר חיבורים (בין שראו אור לפני כן בדפוס ובין שראו אור לראשונה), פעולה שהעניקה ממד של ליקוט ופרשנות משווה, בהציבה זה לצד זה טקסטים שונים[4]. פעילות חשובה וייחודית נוספת הייתה הצלתם של כתבי יד על ידי הבאתם לדפוס בטרם יאבדו; גם לפעילות זו נופך של ברירה וקביעה מה יכחד ומה יישמר לעתיד[5].
ניתן לשייך את המביאים לבית הדפוס לשלוש קבוצות: אישים העוסקים בתחום מבחינה מקצועית ואידאולוגית ומומחים בעולם ההפקה, גיוס ההון וההוצאה לאור; אישים בעלי עניין בספר או במחבר מסוים, שאין בכוחו או ברצונו להוציא את ספרו לאור (או שאיננו עוד בין החיים), ופעילים בהוצאתו של ספר זה או מחבר זה בלבד ובני משפחה ויורשים של מחברים, הנוטלים אחריות על עיזבונם.
לעיתים הוסיף המביא לבית הדפוס הקדמה משלו לספר ובה תיאר את תולדות ההפקה, מאמציו להוציא את הספר והתנצלות אם נפלו שגיאות הגהה (בדומה ל"הסכמה" בראש ספרים תורניים). הקדמות אלה מספקות מידע רב לגבי תפקידיו המגוונים של המביא לבית הדפוס והיקף תרומתם של אישים מסוימים.
שימוש נוסף בהגדרה "מביא לבית הדפוס" מתקיים בכתבים פסאודואפיגרפיים (ספרים חדשים המיוחסים למחבר קדום) שבהם מסתתר המחבר האמיתי תחת הכינוי "מביא לבית הדפוס", ולעיתים אף מפרט כיצד התגלגלו לידיו כביכול מגילות עתיקות, שהוא רק מביאן לדפוס.
אישים מפורסמים שפעלו כמביאים לבית הדפוס
- שלמה דובנא – המביא לבית הדפוס של מפעל "הביאור" של משה מנדלסון ואחרים ומצילם של כתבים עתיקים רבים
- יצחק סטנוב – בעל בית הדפוס המשכילי "חינוך נערים" בברלין ומי שחיבר חיבורים פסאודואפיגרפיים רבים בשמות עט שונים וציון שמו כמביא לבית הדפוס
- אהרן ילינק – אספן שאיתר, הגיה ויזם את הוצאתם לאור של קובצי "בית המדרש" הכוללים מדרשים עתיקים ונדירים
- אנטון שמיד - גוי גרמני שעסק בהבאה לדפוס של ספרים יהודיים
- מאיר הלוי לטריס
- אברהם מאיר הברמן
- נפתלי בן מנחם
לקריאה נוספת
- נטלי ניימרק גולדברג, יזמים בספריית ההשכלה: המביאים לבית הדפוס והפקת הספר המשכילי בתוך: שמואל פיינר, זהר שביט, נטלי ניימרק גולדברג, טל קוגמן (עורכים), הספרייה של תנועת ההשכלה, עם עובד, 2014 עמ' 102–130.
- משה פלאי, "המלבה"ד הנוכרי אנטון שמיד: מדפיס ספרי קודש וספרי השכלה", שם, עמ' 130–151.
- זאב גריס, "המביא לבית הדפוס החסידי (מלביה"ד) כסוכן תרבות" בתוך: ספר, סופר וסיפור בראשית החסידות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992, עמ' 47–67.
- זאב גריס, "לדמותו של המביא לבית הדפוס היהודי בשלהי ימי הביניים", איגרות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 11 (תמוז תשנ"ד), עמ' 7–11 (נדפס גם בספרו הספר העברי: פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015).
הערות שוליים
- ^ נטלי ניימרק גולדברג, יזמים בספריית ההשכלה: המביאים לבית הדפוס והפקת הספר המשכילי, עמ' 104
- ^ נטלי ניימרק גולדברג, יזמים בספריית ההשכלה: המביאים לבית הדפוס והפקת הספר המשכילי, עמ' 129
- ^ למשל שער הספר "צחות בדקדוק" שאה אור בברלין בשנת קנ"א: "צחות בדקדוק שחבר החכם הגדול ר' אברהם בן מאיר הספרדי ז"ל המכונה בן עזרא נדפס בשנה ... בויניציא ועתה הועתק בשנית, מעולה מן הראשונית. בהגהה עיונית. הנה עדה התבנית. ופסוקי מקראות. רובם מהנמצאות. אשר למופת מובאות...
- ^ נטלי ניימרק גולדברג, יזמים בספריית ההשכלה: המביאים לבית הדפוס והפקת הספר המשכילי, עמ' 109-111
- ^ נטלי ניימרק גולדברג, יזמים בספריית ההשכלה: המביאים לבית הדפוס והפקת הספר המשכילי, עמ' 122-124
22380347מביא לבית הדפוס