מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. מכלול דברי טעם מן הנמר הלבן (סינית מסורתית: 白虎通義, סינית מפושטת: 白虎通义, פין-יין: Báihǔ Tōng yì. שמות נוספים: 白虎通德論 "מכלול דיוני סגולה מן הנמר הלבן", 白虎通 "מכלול הנמר הלבן") הוא ספר הכולל בתוכו את מכלול המסקנות מדיוני אספת הנמר הלבן[1] שנערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, ועסקה בגיבוש ואיחוד תפיסת העולם הקונפוציאנית.
אספת הנמר הלבן
אספה זו נערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, בהשתתפות גדולי המלומדים הקונפוציאניים של התקופה, וקיבלה את שמה מהיכל הנמר הלבן שם התקיימה. מטרת האספה הייתה לכנס את כלל השרים והמומחים הקונפוציאניים על מנת לקיים דיון השוואתי על לימוד הגרסאות החדשות והישנות של חמש הקלאסיקות. הקיסר גָ'אנְג עצמו שימש להכריע בין הדעות השונות על משמעות הקלאסיקות.
על הספר
הספר המכיל ארבע מגילות, מחולקת ל-43 פרשנויות. הוא נערך על ידי בָּאן גוּ, והוגש לקיסר גָ'אנְג מהָאן[2]. הוא שימש המסמך הממשלתי הרשמי להפצת לימוד הקלאסיקות.
שם הספר מכוון לכך שהוא מציין את כל הנקודות העיקריות בלימוד הקונפוציאני של הקלאסיקות.
הספר שימש בסיס לאסכולת "הלימוד המודרני של הקלאסיקות", ולראשונה הציג תאוריה כוללת של לימודי הקלאסיקות. אולם במקביל מיזג הספר בלימוד הקונפוציאני את האמונות בסדרי עולם על טבעיים ובחיזוי עתידות שהיו נפוצות באותה תקופה, ולפיכך מציג לימוד קונפוציאני רווי אמונות דתיות.
ספרים המתייחסים ליצירה
כבר בסוף ימי שושלת חאן הגיש צָאי יוּנְג[3] "מזכר הערות על הנמר הלבן", ובתקופת שושלת צ'ינג כתב צֶ'ן לִי[4] ספר בשם "מכלול הבהרות על הנמר הלבן".
הערות שוליים
.svg) כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
