מישיק קזאריאן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מישיק איירזאטוביץ' קזאריאן (ברוסית: Мишик Айразатович Казарян; 28 בפברואר 1948 – 7 באפריל 2020) היה פיזיקאי רוסי-ארמני המתמחה בפיזיקה בלייזר ואופטיקה, זוכה פרס ברית המועצות בתחום המדע והטכנולוגיה, חבר באקדמיה הלאומית הארמנית למדעים, חבר האקדמיה למדעי ההנדסה של פרוחורוב. קזריאן היה יוצר לייזר הדופק המואר ביותר החוזר על עצמו באזור הגלוי של הספקטרום.
ביוגרפיה
אביו של קזריאן, איירזאט ג. קזאריאן גבריאלוביץ', היה רופא שעבד במכון הרפואי של ירוואן. אמו, סריק ואנוני, הייתה רופאה ומיילדת-גינקולוגית בבית החולים ליולדות מרקריאן בירוואן.
בשנת 1970 סיים מישיק קזאריאן את הפקולטה לפיזיקה כללית ויישומית של המכון לפיזיקה וטכנולוגיה במוסקבה במומחיות באופטיקה וספקטרוסקופיה. מאז 1970 הוא עבד במכון לבדב לפיזיקה וכן במחלקה ללומינסנציה כחוקר מוביל. בשנת 1975 הגן על עבודת הדוקטורט שלו ובשנת 1989 זכה בתואר פרופסור.
תחומי המחקר העיקריים שלו היו קשורים ליצירת לייזרים חזקים הניתנים להתאמה, חקר המנגנונים הפיזיים הבסיסיים האחראיים ליישום אפקט התלת-ממד, בניית מערכות ומכשירי טלוויזיה צבעוניים אקוסטיים, רפואה בלייזר, חקר המנגנונים של האצת לייזר של מיקרו-חלקיקים, מחקרים על תופעות הנגרמות על ידי אור בפיזור אור דינאמי מרובה ומצבי מים נסחפים באופן חשמלי בתמיסות מימיות, פיתוח גישות חדשות לבעיית הפרדת איזוטופ לייזר, פיתוח פתרונות חדשים לבעיית האלטרנטיבה ואנרגיית מימן, פיתוח חומרים מורכבים חדשים עם תאורה ארוכה וסינתזה של ננו-חומרים חדשים.
קזאריאן היה אחד המדענים המובילים שעבדו בתחום הפיזיקה של לייזר גז ומערכות אופטיות אקטיביות. הוא פרסם מספר דו"חות בכתבי עת מדעיים מובילים ובאנציקלופדיות, רשת פטנטים בינלאומיים, כתב 11 ספרים ו-9 אוספים של מאמרים נבחרים בכתבי עת בינלאומיים שונים. הוא פרסם יותר מ-500 מאמרים מדעיים. הוא ידוע כמי שחיבר שיטה חדשה של לייזרים באדי מתכת מלהיבים. הוא פיתח לייזרים יעילים ביותר הזמינים כיום ברוסיה באופן מסחרי.
על עבודתו בפיזיקה של לייזרים ומערכות אופטיות, זכה קזאריאן יחד עם חברי צוותו בפרס המדינה של ברית המועצות בתחום המדע והטכנולוגיה לשנת 1980.
קזאריאן יחד עם פרוכורוב, גוליאייב וטרוטנייב פיתחו היבטים רבים בפיזיקת הלייזר המודרנית ויישומיה.
בשנת 2003 נבחר לחבר מן המניין באקדמיה למדעי ההנדסה על שם פרוכורוב ובשנת 2008 התקבל כחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארמניה.
מישיק קזאריאן היה מפקח על פרויקטים בינלאומיים רבים של ISTC ו-CRDF. הוא היה המזכיר המדעי של המועצה המדעית לאורות, חבר ועדות תוכניות וארגון, יו"ר מדורים בכנסים ארציים ובינלאומיים רבים.
קזאריאן הרצה על פיזיקה של לייזרים ויישומיהם במרכזי מחקר ואוניברסיטאות רבות ברוסיה ובמדינות רבות אחרות.
בהנהגתו הוכנו מספר מומחים העובדים ברוסיה ובמדינות חבר העמים ומחוצה לה.
נוסף לכך, קזאריאן היה חבר במערכת של כתבי העת המדעיים הבינלאומיים "לייזרים בהנדסה", "אנרגיה חלופית ואקולוגיה", חבר במועצה של החברה הפיזית האירו-אסייתית, וב"קרן הלאומית למדע וטכנולוגיות מתקדמות" בארמניה.
קזאריאן זכה במדליית AIBerg (2013) ובמדליית סמיונוב.
משפחתו
לקזריאן נולדו שני ילדים, בת שהיא גניקולוגית ובן שהוא מנתח.
מותו
קזאריאן מת ב-7 באפריל 2020 במוסקבה עקב סיבוכים של COVID-19, עשרה ימים לאחר שאשתו מתה גם היא מהמחלה.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מישיק קזריאן באתר האינטרנט של הלאומית לאקדמיה למדעים של ארמניה
- מישיק קזריאן באנציקלופדיה של הקרן "הייזג"
- מישיק קזאריאן באתר lebedev.ru
- פיזיקאים רוסים לימדו פריקה חשמלית לייצור אבקות ננו באתר FSUE RAMI "RIA Novosti"
הערות שוליים
- ^ "Профессор-физик Мишик Казарян умер в Москве от осложнений COVID-19". Радио Свобода (ברוסית). נבדק ב-8 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
30158604מישיק קזאריאן