מיכאיל חוזין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאיל סמיונוביץ' חוזין
Михаил Семёнович Хозин
מיכאיל חוזין
מיכאיל חוזין
לידה 22 באוקטובר 1896
כפר בפלך טמבוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 27 בפברואר 1979 (בגיל 82)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19151963 (כ־48 שנים)
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל-פולקובניק
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-32
מפקד הדיוויזיה ה-34
מפקד הדיוויזיה ה-36
מפקד הדיוויזיה ה-18
מפקד הקורפוס הראשון
מפקד המחוז הצבאי לנינגרד
מפקד האקדמיה הצבאית פרונזה
מפקד הארמייה ה-54
מפקד חזית לנינגרד
מפקד הארמייה ה-33
מפקד קבוצת וולחוב
מפקד הארמייה ה-20
מפקד קבוצת הכוחות המיוחדים
מפקד המחוז הצבאי וולגה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
עיטור לנין עיטור לנין עיטור מהפכת אוקטובר עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הכוכב האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה שנייה

מיכאיל סמיונוביץ' חוזיןרוסית: Михаил Семёнович Хозин; 22 באוקטובר 1896 - 27 בפברואר 1979) היה מפקד בכיר בצבא האדום אשר פיקד על ארמיות במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

חוזין נולד ב-22 באוקטובר 1896, ולמד להיות טכנאי רכבת. ב-7 באוגוסט 1915 הוא גויס לצבא האימפריה הרוסית והוצב ברגימנט המילואים ה-60. ביוני 1916 הוא נשלח ללחום במלחמת העולם הראשונה כחלק מרגימנט הרגלים הסיבירי ה-37, אשר היה חלק מהדיוויזיה הסיבירית ה-10. הוא לחם בחזית המזרחית ובחזית הרומנית כמפקד צוות מקלע. ב-1917, בעקבות פיזור הצבא הקיסרי, פרש חוזין מהצבא. ב-1918 הוא הצטרף למפלגה הבולשביקית ולצבא האדום. הוא לחם במלחמת האזרחים ברוסיה כמפקד גדוד ולאחר מכן כמפקד רגימנט. באפריל 1921 הוא מונה למפקד בריגדה, ולחם בדיכוי מרידות שונות נגד השלטון הקומוניסטי. ב-1924 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-32, וב-1926 הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-34. ב-1932 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-36, וב-1935 הועבר לדיוויזיה ה-18. ב-1937 מונה למפקד הקורפוס הראשון. ביולי של אותה שנה מונה למפקח על כוחות הצבא במחוז הצבאי לנינגרד, בדצמבר מונה לסגן מפקד המחוז, ובאפריל 1938 קודם להיות מפקד המחוז. בינואר 1939 מונה למפקד האקדמיה הצבאית פרונזה. ב-4 ביוני 1940 הוא הועלה לדרגת לייטננט גנרל.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

ב-13 בספטמבר 1941, זמן קצר לאחר פתיחת המתקפה הגרמנית, מונה חוזין לראש מטה חזית לנינגרד. זמן קצר לאחר מכן, מונה במקביל למפקד הארמייה ה-54. כבר ב-27 באוקטובר מונה למפקד חזית לנינגרד, ולחם עמה במהלך המצור על לנינגרד. ב-8 ביוני 1942 הוא הוחלף בתפקיד בלאוניד גובורוב, ונמתחה עליו ביקורת קשה מאוד. הוא הועבר לפקד על הארמייה ה-33. באוקטובר של אותה שנה הוא מונה למפקד "קבוצת וולחוב", וזמן קצר לאחר מכן מונה לסגן מפקד החזית המערבית. ב-4 בדצמבר 1942 מונה למפקד הארמייה ה-20. בתחילת שנת 1943 הוא הועלה לדרגת לדרגת גנרל פולקובניק, ובמהלך אותה שנה שירת כסגן מפקד החזית הצפון-מערבית ולאחר מכן מילא אותו תפקיד בחזית המערבית. במרץ 1944 מונה למפקד המחוז הצבאי וולגה עד סוף המלחמה.

אחריתו

ביולי 1945 הועבר לאגף כוח האדם, ושנה לאחר מכן מונה למפקד המכון הפדגוגי הצבאי. בפברואר 1954 מונה לראש המכון הצבאי לשפות זרות. בין 19561963 עמד בראש מחלקת האקדמיה של המטה הכללי. הוא פרש מהצבא בנובמבר 1963. חוזין נפטר במוסקבה ב-27 בפברואר 1979 בגיל 82.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאיל חוזין בוויקישיתוף
  • מיכאיל חוזין באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24697232מיכאיל חוזין