מיוזיטיס מתחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיוזיטיס מתחי (באנגלית: Tension myositis syndrome (TMS)) ידועה גם כ"תסמונת של לחץ מיונוירלי" או "תסמונת גוף-נפש", מתארת מצב של כאבים כרוניים עזים בשרירי השלד ותסמינים עצביים, שהמקור להם אינו גופני אלא נפשי. הכאבים מופיעים בדרך כלל בגב ועוברים בין אזורים שונים בגוף.[1][2][3][4] מגלה התסמונת והוגה המונח הוא John E.Sarno.

סרנו תיאר את תסמונת TMS בארבעה ספרים,[5][6][7][8] וטען שהיא עשויה להופיע יחד עם בעיות כאב אחרות. אופי הטיפול ב-TMS כולל חינוך, כתיבה של המטופל על רגשותיו, חזרה לשגרת חיים נורמלית, ועבור חלק מהמטופלים, קבוצות תמיכה או פסיכותרפיה.[9] ב-2007, דוד שכטר (רופא ולשעבר סטודנט ואסיסטנט של סרנו) פרסם מחקר שעבר ביקורת עמיתים שעסק בטיפול ב-TMS. המחקר פורסם בגיליון שנקרא "Alternative Therapies in Health and Medicine", ממנו עלה כי שיעורי ההצלחה של הטיפול הגיעו ל-54% מכאבי גב כרוניים שמוגרו (נתון הנחשב להצלחה יוצאת דופן, משכאבים אלה נחשבים לבלתי ניתנים לריפוי). במונחים של מובהקות סטטיסטית ושיעורי הצלחה, המחקר הראה כי הצלחת הטיפול בTMS עלתה על שיעורי ההצלחה שנמדדו במחקרים שעסקו בהתערבויות פסיכולוגיות ממין אחר עבור כאב גב כרוני.

תסמונת ה-TMS ופרוטוקול הטיפול בה אינם מקובלים על הזרם המרכזי בקהילה הרפואית. עם זאת, TMS ושיטות הטיפול של סרנו קיבלו עניין רב בציבור, ובתוך כך פינה בתוכנית 20/20 של ABC; פרק בתוכנית Larry King Live;[10] ראיון ב-Medscape; וכתבות שפורסמו ב-Newsweek, The Seattle Times וכן בניו יורק טיימס.[11] מבין הרופאים המפורסמים התומכים בטיפול ב-TMS ניתן למנות את Andrew Weil[12][13] ו-Mehmet Oz. בין המטופלים הבולטים ב-TMS ניתן למנות את הסנטור תום הרקין (Tom Harkin), ג'ון סטוסל (John Stossel), האוורד שטרן (Howard Stern) ו-אן בנקרופט (Anne Bancroft). ב-2017, TMS זכתה לסיקור חיובי בספרה של העיתונאית C.J. Ramin‏ - "Crooked". רמין, שבעצמה סבלה מכאבי גב במשך עשורים, ביקרה את טיפולים פופולריים רבים בכאבים אלו וכינתה את סרנו "כוכב הרוק של עולם (כאב) הגב".[14]

תיאוריה

לפי סרנו, TMS הוא מצב שבו עניינים רגשיים המודחקים בתת-מודע (ובעיקר זעם, ולעיתים גם חרדה, טראומת עבר,[15] ופחד) יוצרים תהליך שגורם למניפיסטציה פיזית של כאבים אלו ולסימפטומים נוספים. ההסבר לדרך מימוש התהליך הוא שהתת מודע משתמש במערכת העצבים האוטונומית כדי להוריד את הדם הזורם לשרירים, לעצבים ולגידים. כתוצאה מכך, אזורים אלו סובלים מגירעון בחמצן (micro-ischemia זמנית) ומmetabolite accumulation, דבר המתבטא בכאב ובבעיות אחרות. סרנו שיער שמכיוון שהמטופלים מדווחים פעמים רבות על כאבי גב הנודדים בין מקומות שונים בגוף, ובעיקר במעלה ובמורד עמוד השדרה, או מצד לצד, יש להסיק כי מקורו של הכאב אינו בליקוי מבני פיזי או בפציעה.

סרנו טען שהסיבות שבבסיס הכאב הוא מערכת ההגנה של המוח נגד מתח נפשי מודחק ורגשות כגון כעס, חרדה וזעם נרקיסיסטי. המוח המודע מוסח בשל הכאב הפיזי, וההדחקה הפסיכולוגית מצפינה את הזעם והכעס בתת-מודע, וכך מונעת את כניסתו לתודעת המוח המודע. סרנו האמין שכאשר מטופלים יזהו שהסימפטומים הם רק הסחת דעת של התת-מודע מפני רגשות הזעם המציפים אותם, הסימפטומים יחדלו מלשמש למטרתם ובסופו של דבר ימוגו. TMS היא אפוא תסמונת המאופיינת כמצב פסיכוסומטי, ועל-כן יש המתייחסים אליה "תסמונת של כאבי הסחת דעת".

סרנו היה למבקר בולט של אבחוני הרפואה הקונבנבציונלית ודרך טיפולה בכאב גב, המתמקד בעיקר במנוחה, פיזיותרפיה, פעילות גופנית או ניתוח.

סימפטומים

כאב הגב מוזכר תדיר כסימפטום של TMS, אך סרנו הגדיר את מאפייני TMS בצורה רחבה הרבה יותר:

  • סוג הסמפטום: תסמיני TMS כוללים כאב, תחושת קשיות (stiffness) חולשה, אי-נעימות, נימול, חולשת שרירים, ותחושות שליליות אחרות שמקורן בשרירי השלד, לשיטת סרנו.
  • מיקום הסימפטומים: בנוסף לגב, סרנו טען כי תסמיני TMS יכולים להופיע בצוואר, ברכיים, זרועות, פרקי כף היד, ואזורים אחרים בגוף. שכטר טען שלסמפטומים יש נטייה לעבור בין מקומות בגוף. שכטר מזהה את תזוזת הכאבים בין מקומות שונים בגוף כאינדיקציה חשובה לכך שמקורו של הכאב הוא בתסמונת ה-TMS.

דיאגנוזה

מבין הקריטריונים לאבחון TMS, לשיטת שכטר וסרנו, ניתן למנות:

  • היעדר של סיבה פיזית ידועה: שכטר וסרנו טענו שבמהלך הבדיקה, יש לשלול בעיות אקוטיות.[16] סרנו הגדיל פריצת דיסק ככזו שאינה אקוטית ולמעשה כחסרת נזק, שכן לטענתו מיקום הסימפטומים לא תמיד מתכתב עם מיקום פרצת הדיסק.
  • נקודות רגישות: בזמן שרופאים נוהגים להשתמש ב-11 מתוך 18 נקודות רגישות כדי לאבחן fibromyalgia, סרנו טען שהוא משתמש ב-6 מרכזיות כדי לאבחן TMS: שתיים מרכזיות בשרירי הטרפז העליונים, שתיים בשרירים המותניים פאראספינליים, ושתיים ב-lateral upper buttocks.
  • היסטוריה של הפרעות פסיכוסומטיות: שכטר וסרנו מוצאים היסטוריה של הפרעות פסיכוסומטיות כאינדיקציה לכך שלמטופלים יש TMS. בתוך כך, הם מזכירים את תסמונת המעי הרגיז וכן כאבי ראש שמקורם בלחץ כדוגמאות להפרעות פסיכוסומטיות.

שכטר וסרנו טענו שאם שאם המטופל לא יכול לקבל טיפול אצל רופא שהתמחה ב-TMS, עליו לראות רופא שישלול בעיות חמורות, ובתוכן שברים, גידולים או זיהומים.

טיפול

אופי הטיפול ב-TMS כולל חינוך, כתיבה של המטופל על רגשותיו, חזרה לשגרת חיים נורמלית, ועבור חלק מהמטופלים, קבוצות תמיכה או פסיכותרפיה. עבור מטופלים שכוחם רפה מכדי להשתקם במהרה, פרוטוקול הטיפול ממליץ להיבנות מקבוצות תמיכה או פסיכותרפיה.

Harvard RSI Action Group, ארגון התנדבותי סטודנטיאלי, עושה שימוש בפרוטוקול הטיפול של סרנו ב-TMS כחלק מהחינוך המונע שלהם ותוכנית התמיכה לאנשים הסובלים מRepetitive Strain Injury (חבלות לחץ נשנות, RSI).

חינוך

פעילויות החינוך המקובלות הן שיחות, הרצאות, כתיבה והאזנה לתכני שמע. תוכני החינוך כוללות היבטים פסיכולוגים ופיזיולוגים של TMS. אליבא דשכטר, החינוך מאפשר למטופלים "ללמוד שמצבם הפיזי למעשה שפיר ושנכותם-מוגבלותם היא תוצאה של פחד הקשור בטבורו בכאב ובהתניות מוחיות, ולא בסיכון ממשי מהחמרת המצב בחבלה חוזרת".

כתיבה על המצב הרגשי

סרנו גרס כי על כל מטופל להקדיש זמן יומי לעמול ולחשוב על העניינים שהביאו להדחקת רגשותיו. סרנו ממליץ על שתי משימות הכתיבה שלהלן:

  • כתוב רשימה של עניינים. דוקטור סרנו טען שכל מטופל צריך לנסות למנות רשימה של כל הסוגיות שייתכן שתרמו לרגשותיו המודחקים. סרנו מציע לעיין ברשימה זו:
    • (א) חוויות ילדות מסוימות, כמו התעללות או גירעון ביחס חם ואוהב.
    • (ב) תכונות אופי כדוגמת פרפרציוניזם, מצפוניות, וצורך עז להתחבב ולקבל אישור על-ידי הסובבים.
    • (ג) מקורות לחץ נוכחיים בחיי המטופל
    • (ד) התבגרות וסופיות החיים
    • (ה) נקודות בהן המטופלים חשים בכעס רב ומודע, אך כזה שאינם יכולים לתת לו ביטוי ולהיות לו לפה
  • משימות כתיבה. סרנו ממליץ שהמטופלים יכתבו את חיבור על כל אחד מתבליטי הרשימה הנזכרת לעיל. לשיטתו, מוטב כי החיבורים יהיו ארוכים שכן אלה מאלצים את המטופל לעמוד על ענייניו הרגשיים לעומקם.

שכטר פיתח תוכנית יומית בת 30 יום המכונה "The Mindbody Workbook" ("חוברת גוף נפש") שמטרתה לסייע למטופלים לעמוד על אירועים האצורה בהם משמעות רגשית רבה. התוכנית אף מתיימרת לסייע למטופלים לאבחן את הקשרים בין אירועים אלה לסימפוטמים הפיזיים. לפי סרנו ושכטר, חזרה יום-יומית על התהליך הפסיכולוגי תביא לכך שעם הזמן יעמוד להם כוחם מול הרגשות האצורים בהם, וזאת על-ידי הצפתם אל המודעות.

חזרה אל שגרת החיים הנורמלית

כדי לחזור לשגרת החיים הנורמלית, המטופלים מתבקשים לבצע את הפעולות הבאות:

  • לחדול מהטיפולים הפיזיים - סרנו מציע למטופלים לחדול ממניפולציות לעמוד השדרה, פיזיותרפיה וטיפולים פיזיים מאין אלה משום שאלה "מתחזקים את המשגה החשיבתי בדבר הקשר הסיבתי בין ליקוי מבני-מכני לבין הכאב הכרוני".
  • לחזור לפעילות נורמלית - שכטר טען כי יש לעודד את המטופלים "לחזור להיות יותר פעילים, ולחזור לחייהם הנורמליים." בנוסף, יש לעודד את המטופלים "להפסיק לנקוט במשני זהירות להגנה על הגב ה'פגוע'/'פגום' שלהם".

קבוצות תמיכה

סרנו הסתייע בקבוצות תמיכה לטיפול במי שלא עמד להם כוחם להשתקם כיאות. סרנו טען כי קבוצות התמיכה (א) מאפשרות למטופלים לחקור את ענייניהם הרגשיים שהביאו להיווצרות הסימפטומים, וכן (ב) איפשרו בחינה של העניינים שעל בשלבים הקודמים של הטיפול בחינוך.

פסיכותרפיה

סרנו גרס כי בקרב כחמישית ממטופלים, נדרש סיוע פסיכותרפי. הסיוע צריך להיות "קצר-טווח, דינמי, מכוון ניתוח אנליטי". סרנו הוסיף כי הוא משתמש בפסיכותרפיה בקרב כשליש ממטופלים, כאשר יש צורך בשישה עד עשרה מפגשים למטופל.

תוכנית שיקום

Alan Gordon, מ-LCSW, הגה תוכנית לשיקום מ-TMS הכוללת מבחן מאמרים, תרגילים ושלבים, המבארים את המושגים התרפויתים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Schechter D, Smith AP, Beck J, Roach J, Karim R, Azen S (2007). "Outcomes of a Mind-Body Treatment Program for Chronic Back Pain with No Distinct Structural Pathology-A Case Series of Patients Diagnosed and Treated as Tension Myositis Syndrome". Alternative Therapies in Health and Medicine. 13 (5): 26–35. PMID 17900039.
  2. ^ Wysong, Pippa (2004-07-06). "An Expert Interview With Dr. John Sarno, Part I: Back Pain Is a State of Mind". Medscape Orthopaedics & Sports Medicine. נבדק ב-2007-09-14.
  3. ^ McGrath, Mike (2004-11-03). "When Back Pain Starts in Your Head: Is repressed anger causing your back pain?". Prevention.com. Rodale Inc. נבדק ב-2012-04-28.
  4. ^ "אפקט הנוצבו: כך אנחנו גורמים לעצמנו להרגיש כאב". הארץ. נבדק ב-2022-01-07.
  5. ^ Sarno, John E. (1982). Mind Over Back Pain. Berkley Books. ISBN 0-425-08741-7.
  6. ^ Sarno, John E. (1991). Healing Back Pain: The Mind-Body Connection. Warner Books. ISBN 0-446-39230-8.
  7. ^ Sarno, John E. (2006). The Divided Mind: The Epidemic of Mindbody Disorders. HarperCollins. ISBN 0-06-085178-3.
  8. ^ Sarno, John E. (1998). The Mindbody Prescription: Healing the Body, Healing the Pain. Warner Books. ISBN 0-446-52076-4.
  9. ^ Rashbaum IG, Sarno JE (2003). "Psychosomatic concepts in chronic pain". Archives of Physical Medicine and Rehabilitation. 84 (3 Suppl 1): S76–80, quiz S81–2. doi:10.1053/apmr.2003.50144. PMID 12708562.
  10. ^ Tar Pit Yoga - TMS Multimedia, web.archive.org, ‏6 בנובמבר 2003
  11. ^ Neporent, Liz (1999-02-17). "BODY PARTS; Straightening Out Back Pain". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-07.
  12. ^ Andrew Weil, M.D. | DrWeil.com | Integrative Medicine & Healthy Living, DrWeil.com (באנגלית)
  13. ^ TMS In The Media - The TMS Wiki, archive.ph, ‏11 בינואר 2013
  14. ^ Ramin, Cathryn Jakobson (9 במאי 2017). Crooked : outwitting the back pain industry and getting on the road to recovery. New York. ISBN 9780062641809. OCLC 985013332. {{cite book}}: (עזרה)
  15. ^ "סובלים מכאב כרוני? ייתכן שמדובר בטראומה נפשית". הארץ. נבדק ב-2022-01-07.
  16. ^ "איך יודעים אם הכאב שלי לא נובע מנזק בגוף?". הארץ. נבדק ב-2022-01-07.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מיוזיטיס מתחי".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33562537מיוזיטיס מתחי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מיוזיטיס_מתחי&oldid=2049534"