מיאפלסידוס
 | |
| מיקומו של מיאפלסידוס בקבוצת הכוכבים שדרית | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שדרית |
| שמות נוספים | β בשדרית, גליזה 339.2 |
| סוג | ענק לבן |
| בהירות נראית | 1.69[1] |
| סיווג ספקטרלי | A2 III[1] |
| עלייה ישרה | 9ʰ 13ᵐ 11.97746ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 01.9473″ 43′ 69°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.0- |
| מרחק |
2 ± 111 שנות אור 0.61±34.03 פארסק |
| רדיוס | 5.8 רדיוסי שמש |
| מסה | 3 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 210 מהשמש |
| טמפרטורה | 9,100 K |
| מהירות סיבוב | 139 ק"מ/שנייה |
מיאפלאסידוס (בכתיב לועזי: Miaplacidus) או β בשדרית (β Carinae) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת שדרית, אשר פורקה באסטרונומיה המודרנית מהקבוצה העתיקה הספינה ארגו, וכן אחד מהכוכבים הבהירים בשמיים. זהו הכוכב הבהיר הקרוב ביותר לקוטב השמימי הדרומי ומדרום לקו הרוחב 20°-, הוא כלל לא שוקע.
פירוש שמו הוא ככל הנראה צירוף דו־לשוני של המלה הערבית מיא (مياه - מים) והמילה הלטינית פלאסידוס (Placidus, שקטים), כלומר "מים רוגעים" – שם המתאים למיקומו בתחתית השדרית של הספינה ארגו. שם זה חייב להיות מודרני, שכן הכוכב לא היה מוכר לאירופים טרם המאה ה-16.
תכונות
מיאפלאסידוס הוא ענק לבן, אשר נמצא לקראת סיום המימן שבליבתו בתהליך היתוך גרעיני להליום. הכוכב יצא מהסדרה הראשית לקראת השלב של הפיכת ההליום לפחמן ולחמצן המלווה בהתנפחות והתקררות עד שיהפוך לענק אדום. מסתו כ-3 מסות שמש כך שהוא צפוי להפוך בסופו של דבר לננס לבן. רדיוסו פי 5.8 מרדיוס השמש ועוצמת הארתו פי 210 ממנה. מהירות סיבובו סביב צירו גבוהה יחסית – כ-140 ק"מ לשנייה, והוא משלים סיבוב כזה במעט יותר בכ-50 שעות.
קישורים חיצוניים
- מיאפלסידוס, באתר של ג'ים קלר (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 SIMBAD: Miaplacidus
| הכוכבים הבהירים בקבוצת שדרית | ||
|---|---|---|
|
