מטפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטפֶּה

מַטְפֶּה[א] (נקרא מטף בפי העם) הוא אמצעי לכיבוי אש או לריסון אש, והוא חלק מההגנה הפעילה מפני אש.

ישנם שני סוגי עיקרים של מַטְפִּים: מטפה שמור בלחץ, ומטפה מחולל לחץ. במטפה השמור בלחץ חומר ההדף (החומר הדחוס הדוחף את החומר החוצה) נשמר באותו מכל שבו נמצא הגורם לכיבוי אש. לפי הגורם נקבע חומר ההדף, וישנם סוגים שונים הנמצאים בשימוש. מטפים שמורים בלחץ הם הנפוצים ביותר.

מטפי מחסנית כוללים את החומר המניע במכל נתיק שיש לנקבו לפני השימוש, וכך מתערבב חומר המניעה ומביא לכיבוי האש. סוג זה אומנם איננו נפוץ, אך הוא הדומיננטי במתקנים תעשייתיים, שם נעשה בו שימוש גבוה מן הממוצע.

למטפה נתיק יתרונות של החלפה פשוטה וטעינה מיידית, המאפשרים למשתמש לתפעל את המטפה ולהשתלט על השריפה ביתר קלות. בניגוד למטפים מקומפרסים, מטפים אלו מנצלים פחמן דו-חמצני דחוס במקום חנקן.

במעבדות רבות, לצד מטפה רגיל ישנו מטפה נוסף, שבדרך כלל צבוע בצבע צהוב ומיועד לכיבוי שרפות של מתכות.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ מקור המילה: המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ"י בא למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו) – המילים "לא תכבה" מתורגמות "לָא תִּטְפֵי".[1]

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32664898מטפה