מטעי האומה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטעי האומה הייתה חברה של האפוטרופוס לנכסי נפקדים שטפלה במטעים של הרכוש הערבי הנטוש.

החברה הוקמה בשנת 1951 לאחר שהאפוטרופוס לנכסי נפקדים לא הצליח להשתלט על המטעים הנטושים ואלו התנוונו. עלו גם טענות שחוכרים פרטיים לא טיפלו כיאות במטעים שחכרו[1]. החברה הייתה בבעלות משרד האוצר (50%), משרד החקלאות (25%) ומשרד העבודה (25%). מנהל החברה היה יוסף אלנחם[2]. בהמשך ניהל את החברה ברוך עמיר[3].

לחברה נמסרו לעיבוד כ-50,000 דונם של מטעים לעיבוד[4] ובהמשך הגיע השטח ל-57,000 דונם מתוך 120,000 דונם של האפוטרופוס[1]. בעקבות הקמת החברה הוחלט שלא להחכיר עוד כרמים לגורמים פרטיים[5]. החברה עסקה בין השאר בקטיף פירות צבר, חרוב, תאנים, גפן וזית ואלו שמשו לשימורים, תעשיית כהל וצריכה מקומית[6]. המטעים היו פזורים בכל רחבי ישראל, בין השאר באשקלון[7], לוד, רמלה[8], עכו[9] וצפת[10].

בשנת 1953 החלה החברה בנטיעת מטעים חדשים ובשנת 1956 נמסרה לחברה האחריות על המשתלות הממשלתיות[11] ובמסגרת זאת החלה החברה בניסויים לגידול מסחרי של הצפצפה בישראל.

החברה סבלה מהפסדים כבדים ובמרץ 1959 היו חובותיה גבוהים מהון המניות שלה. בין השאר, ביצעה החברה השקעה כושלת בהקמת בית בד בצפת. בעקבות ההפסדים, החברה זנחה את הכרמים והתרכזה בעיקר בגידול זיתים, בהיקף של 12,000 דונם בלבד[12]. כך, בשנת 1959 הייתה החברה מהחברות הממשלתיות היחידות שלא הראו הפסדים[13]. אולם לאור הגרעונות הגדולים, וביקורת קשה מצד מבקר המדינה, החברה פורקה בשנת 1961[14]. חלק מנכסיה נמכרו לסוכנות היהודית[15]. פירוק החברה התנהל בעצלתיים וספג ביקורת דו"ח נוסף של מבקר המדינה[16]. החברה המשיכה להתקיים במתכונת מצומצמת אל תוך שנות ה-70[17].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0