מטילדה סמית'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מטילדה סמית' (באנגלית: Matilda Smith; 1854–1926) הייתה אמנית בוטנית שיצירתה הופיעה במגזין הבוטני של קרטיס במשך יותר מארבעים שנה. [1] היא הפכה לאמנית הראשונה המתארת את הצומח של ניו זילנד, האמנית הרשמית הראשונה של הגנים הבוטניים המלכותיים - גני קיו, והאשה השנייה שהפכה לעמית של החברה הלינאית. [2]
ביוגרפיה
מטילדה סמית' נולדה בבומביי, הודו, ב-30 ביולי 1854, אך משפחתה היגרה לאנגליה כשהייתה ילדה קטנה.[3] תחומי העניין שלה בבוטניקה ובאמנות בוטנית טופחו על ידי בן דודה השני ג'וזף דלטון הוקר, [4] שגם בתו הרייט המשיכה להיות מאיירת בוטנית. [5] הוקר היה אז מנהל גני קיו ושרטט מוכשר בפני עצמו, והוא הכניס את סמית' לגנים כדי להתאמן כמאיירת.
סמית' העריצה במיוחד את עבודתו של וולטר הוד פיץ', שהיה אז האמן הראשי של המגזין הבוטני של קרטיס. למרות הכשרתה האמנותית המצומצמת, הוקר עודד אותה להציג למגזין עבודות משלה, ובשנת 1878 הוא פרסם לראשונה את אחד מציוריו.
מחלוקת על השכר בין פיץ' והוקר-שעבורו פיץ' הכין איורים למספר ספרים-הביאה לעזיבתו של פיץ' את המגזין הוותיק בשנת 1877. אחת התוצאות הייתה שסמית' הפכה במהירות למאיירת ראשית במגזין, בתחילה עבדה לצד הרייט אן. [6] בתקופה 1879–1881 כל גיליון כלל כ-20 רישומים שלה, ובשנת 1887 היא הייתה המאיירת היחידה של המגזין. בשנת 1898 מונתה לאמנית הרשמית היחידה של המגזין.
במשך ארבעים השנים שבין 1878 ל -1923 ציירה סמית' יותר מ -2,300 איורים למגזין-רק 600 פחות מפיץ', אם כי קיבלה הרבה פחות הכרה בהישג זה בחייה.[7]
לצד ביקורת עליה, היו מבקרים שהתפעלו מהבהירות והדיוק שבציור שלה, וארבעת עשורי עבודתה במרכז העולם הבוטני הבריטי מעידים על ערך מתמשך של כישוריה.
במהלך הקשר הארוך של סמית' עם גני קיו, היא יצרה 1,500 איורים לכרכים של אייקונס פלנטרום, סקר מונומנטלי של הצמחים של קיו שנערך אז על ידי הוקר. החל מלוח 1354, היא הייתה האמנית היחידה לסדרה זו, והושגו תרומות להשאיר אותה בתפקיד הזה כל עוד היא בחרה לעשות זאת. היא הפכה לאמנית הבוטנית הראשונה שתיארה בהרחבה את הצומח של ניו זילנד.
היא הצטיינה במיוחד בזכות יכולתה ליצור איורים מהימנים מדגימות מיובשות, שטוחות ולפעמים לא שלמות. תרומיה יוצאות הדופן לגני קיו גרמו לה להיות האומנית הבוטנית הרשמית הראשונה של גני קיו בשנת 1898. בשנת 1921, השנה שבה פרשה מגני קיו, היא הפכה לעמית של החברה הלינאית - האישה השנייה שהשיגה כבוד זה.
היא זכתה גם במדליית הזיכרון של Silver Veitch של החברה המלכותית לגננות על הציור הבוטני שלה בכלל ועל תרומתה למגזין הבוטני של קרטיס בפרט.[3]
סמית' נפטרה ב־29 בדצמבר 1926, ונקברה בבית הקברות בריצ'מונד.
גלריה
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ogilvie, Marilyn, and Joy Harvey. The Biographical Dictionary of Women in Science: Pioneering Lives from Ancient Times to the Mid-20th Century. Routledge, 2003.
- ^ Matilda Smith (1854-1926) | NZETC, nzetc.victoria.ac.nz
- ^ 3.0 3.1 Kramer, Jack 1996. Women of Flowers: A Tribute to Victorian Women Illustrators. New York, Stewart, Tabori & Chang, 1996.
- ^ Hemsley, W. Botting. "The History of the Botanical Magazine 1787–1904". In Index to the Botanical Magazine. London: Lovell Reeve & Co., 1906, pp. v–lxiii.
- ^ Kramer, Jack 1996. Women of Flowers: A Tribute to Victorian Women Illustrators. New York, Stewart, Tabori & Chang, 1996
- ^ Endersby, Jim. Imperial nature: Joseph Hooker and the practices of Victorian science. University of Chicago Press, 2008.
- ^ "The History of Working Women at Kew"
