מטביי ויינרוב
 | |
| דיוקנו של מטביי ויינרוב על המעטפה שהונפקה באוקראינה ב-2010 | |
| לידה |
2 במאי 1910 בוריסוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1998 (בגיל 87) קייב, אוקראינה  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1929–1970 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לייטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד יחידת הטנקים ורכבים ממונעים בארמייה ה-8 של הצבא האדום בחזית הביילורוסית הראשונה | |
| עיטורים | |
|
2 עיטורי לנין 4 עיטורי הדגל האדום גיבור ברית המועצות עיטור בוגדן חמלניצקי בדרגה ראשונה עיטור סובורוב בדרגה שנייה עיטור קוטוזוב בדרגה שנייה עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה בדרגה ראשונה 2 עיטורי הכוכב האדום אותות אחרים ועיטורי מדינות אחרות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חוקר מדעי במכון המידע הטכני האוקראיני | |
| הנצחה | |
|
אזרח מכובד של הערים וולגוגרד, בוריסוב, פוזנן יד ברחוב הסייפן, אשדוד[1] יד במקום קבורתו: בית הקברות סוֹבְסְקוֹיֵה בקייב | |
מַטְבֶיי גְרִיגוֹריֶיבִיץ' וַיינְרוּבּ (ברוסית: Матве́й Григо́рьевич Вайнруб; 2 במאי 1910 - 14 בפברואר 1998) היה קצין יהודי סובייטי, אשר פיקד על פּוֹלק הטנקים ורכבים ממונעים בארמייה ה-8 של הצבא האדום בחזית הביילורוסית הראשונה כנגד הורמאכט במלחמת העולם השנייה ועל פעולותיו הוענק לו אות גיבור ברית המועצות.
שנותיו הראשונות
נולד במשפחה יהודית בעיר בוריסוב שהשתייכה אז לגוברניית מינסק באימפריה הרוסית והיה השני בין ארבעה ילדים[2]: אחיו הבכור ייבסיי (יהושע) וכמו כן היו לו אח ואחות צעירים ממנו.
בין השנים 1924–1929 בגלל פציעתו של אביו בעבודה הוא התחיל לעבוד כנפח זכוכית במפעל זכוכית של בוריסוב. במהלך העבודה ב-1927 מטביי סיים שנתיים בראבפאק - קורסי הכנה להשכלה גבוהה.
השירות הצבאי
לאחר שגויס לצבא ב-1929, אחרי שנתיים הוא מסיים בית הספר הצבאי המשותף של ביילורוס ופיקד על גדוד פרשים במקום וב-1931 הצטרף למפלגה הקומוניסטית. עד 1938 הוא למד וסיים את בית הספר לשריון באורלוב וב-1941 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית על שם פרונזה בעיר אוריול ובמאי מתמנה לפקד על יחידת סיור בקובאן.
במהלך מלחמת העולם השנייה
מטביי ויינרוב השתתף במלחמה מתחילתה. לחם בחזית המערבית, בחזית דרום-מערבית, בחזית סטלינגרד ובחזית ביילורוסית הראשונה. לאחר שנפצע באחד הקרבות נודע לו כי אחיו הצעיר נהרג בהגנה על אודסה ואחותו התגייסה כרופאה בחזית לנינגרד.
התחיל את הפיקוד כראש רגימנט טנקים, התבלט כמפקד הארמייה ה-62 וסגנו של מפקד הארמייה ואסילי צ'ויקוב בהגנה על סטלינגרד. כוחותיו מנעו כיבוש תחנת הרכבת המרכזית בעיר והוא אישית השתתף בהתקפה על "בית המקצוענים".
בהיותו בדרגת גנרל-מאיור הוא הצטיין במהלך מבצע ויסלה-אודר וחדר גרמנים בגדה השמאלית של ויסלה ליד עיירת מאגנושב. בפקודה מטעם נשיאות הסובייט העליון הוענק לו ב-6 באפריל 1945 עיטור גיבור ברית המועצות, עיטור לנין וכוכב הזהב מס' 5175.
לאחר סיום המלחמה
לאחר המלחמה התמנה סגן מפקד המחוז הצבאי של קייב גם כן בפיקודו של צ'ויקוב. ב-1951 הוא סיים את האקדמיה הצבאית הגבוהה על שמו של וורושילוב וב-1956 קיבל בלמידה מרחוק תואר ממכון התעשייתי של נובוסיבירסק.
יצא לגמלאות ב-1970 בדרגת גנרל-לייטננט והמשיך להתגורר בקייב. באזרחות היה עובד מחקר בכיר במכון המידע הטכני האוקראיני.
נפטר ב-14 בפברואר 1998 ונקבר בבית הקברות "סוֹבְסְקוֹיֵה" בעיר.
ספרי זכרונות
- בחורי הפלדה הללו. נובלה על מה שעברתי (Эти стальные парни. Повесть о пережитом), קייב, 1972 (רוסית)
- אלה שהיו איתי באותה היחידה (Однополчане), קייב, 1982 (רוסית)
- גורלות שבחזית (Фронтовые судьбы.), קייב, 1985 (רוסית)
הערות שוליים
- ^ http://izrus.co.il/obshina/article/2013-04-25/21044.html "באשדוד יציבו זיכרון אחים - גיבורי ברית המועצות", אתר איזרוס, 25.04.2013 (רוסית)
- ^ http://www.jwmww2.org/JewishFighters/Display/FighterPage.aspx?id=113890 דף אישי באתר מוזיאון הלוחם היהודי
מטביי ויינרוב25771407
- גנרלים יהודים סובייטים
- יהודים גיבורי ברית המועצות
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור בוגדן חמלניצקי
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- יהודים בכוחות המזוינים של ברית המועצות
- שריונאים סובייטים
- ילידי 1910
- נפטרים ב-1998