מחקר התקדמות באוריינות קריאה בין-לאומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחקר התקדמות באוריינות קריאה בין-לאומית (באנגלית: Progress in International Reading Literacy Study או בקיצור PIRLS) הוא מחקר בין-לאומי של הישגי קריאה לתלמידי כיתה ד', אשר מבוצע על ידי האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים. בישראל מבוצע המחקר על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), יחידת סמך עצמאית במשרד החינוך. על פי הצהרת משרד החינוך הישראלי: "המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה, התנהגויות ועמדות כלפי קריאה, וזאת באמצעות שימוש במטלות קריאה המשקפות מגוון תהליכי קריאה ובשאלונים המופנים לתלמיד, להורה, למורה ולמנהל. המחקר בוחן את מגמות השינוי באוריינות שפתית לאורך השנים, בין מחקר אחד למשנהו, ונערך במחזוריות של אחת לחמש שנים."[1]

היסטוריה

PIRLS הוא אחד המחקרים הגדולים בעולם בנושא אוריינות קריאה. מחקרים באוריינות קריאה נערכו עוד קודם לשנת 2001. PIRLS הוא היורש של מחקר האיגוד הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים שהחל בשנת 1970 ונמשך עד לשנת 1991 בדמות מחקר באוריינות קריאה. בשנת 2001 החלה מגמה של מחקר מחזורי בן חמש שנים. על ידי ביצוע המחקר בכל חמש שנים, מתאפשר למדינות לעקוב אחרי רמת האוריינות של ילדיהן. בשנת 2001 נאסף גם מידע רקע אודות תלמידים ובתי ספר. בשנת 2006 המבחן תוכנן כך שיבדוק מגמות באוריינות הקריאה של ילדים, מדיניות ופרקטיקות חינוך הנוגעים לאוריינות. המבחן העריך גם בגוון של אסטרטגיות בהבנת הנקרא, בשני תחומים עיקריים: קריאת ספרות וקריאה אינפורמטיבית; המבחן בדק תלמידים בכיתה ד'. מבין המשתתפים ב-PIRLS 2006, 26 מדינות ושתי פרובינציות קנדיות השתתפו גם ב-PIRLS 2001.[2] עבור מבחן PIRLS 2011 פותחו כלי הערכת קריאה חדשים ששולבו עם מבחר כלים מהמבחנים הקודמים בשנים 2001 ו-2006; המבחן הציג כלים חדשניים להערכת הבנת הנקרא שאפשרו לבחון את השינויים מאז שנת 2001.[3]

מחזורים

PIRLS 2001

מבחן PIRLS 2001 היה המחזור הראשון של הערכת מגמות ההישגים באוריינות קריאה, מדיניות ופרקטיקות הוראת אוריינות קריאה. המחקר בחן שלושה היבטים של אוריינות קריאה: תהליכי הבנה, מטרות קריאה, התנהגות ועמדות כלפי קריאה. 35 מדינות לקחו חלק במחזור הראשון בו נבחנו תלמידי כיתה ד'.[4]

PIRLS 2006

PIRLS 2006 בחן 215,000 תלמידים מ-46 מערכות חינוך ברחבי העולם.[5] PIRLS 2011 (מחזור המחקר האחרון עד כה) נערך והתוצאות פורסמו בדצמבר 2012.[6] מנהלי המחקר הבינלאומי PIRLS, אינה ו.ס. מוליס ומייקל א. מרטין, ממכללת בוסטון מסבירים: "תוצאות הישגי הקריאה מציגות בפני כל מדינה את ההזדמנות לבחון מדיניות ופרקטיקות חינוך למול תבחין בינלאומי מוגדר, כאשר הדו"ח המתקבל מכיל מידע עשיר אודות ניסיונות האוריינות הראשונים של ילדים והוראת הקריאה".[7]

PIRLS 2006 העריך טווח רחב של אסטרטגיות הבנת הנקרא בשני סוגי קריאה: קריאת ספרות וקריאה אינפורמטיבית. המבחן בהבנת הנקרא בדק ארבעה תהליכים:

  • אחזור מידע אותו התבקשו התלמידים למצוא
  • הסקת מסקנות
  • פירוש ושילוב מידע ורעיונות
  • בחינת והערכת תוכן, שפה ורכיבי טקסט

במחזור השני השתתפו 41 מדינות שהעריכו את תלמידי כיתה ד'.[8]

PIRLS 2011

שילוב שאלות מהמבחנים הקודמים עם קטעי הערכה ושאלות חדשות שפותחו במיוחד הפכו את מבחן PIRLS 2011 לכלי חדשני להערכת הבנת הנקרא באופן שאיפשר לבחון את השינויים שהתחוללו משנת 2001. אוכלוסיית הנבחנים הבינלאומית של PIRLS 2011 הורכבה מתלמידי כיתות ד' בגיל ממוצע של 9.5. הפעם הוצע לראשונה גם מבחן prePIRLS, מבחן מקדים להערכת כישורי קריאה בסיסיים כגשר לקראת המבחן המלא במדינות בהן רוב הילדים עדיין מפתחים כישורי קריאה בשנים האחרונות לחינוך היסודי.[9]

דרכי הערכה

מבחן PIRLS בנוי מהשאלון הראשי, המכיל מבחן הבנת הנקרא בכתב ושאלון רקע. קבוצת פיתוח הקריאה של PIRLS (RDG) ומתאמי המחקר הלאומיים (NRCs) מהמדינות המשתתפות משתפים פעולה לפיתוח מטלות הקריאה. המטלות מכוונות לשלושה תחומים עיקריים באוריינות הקריאה: תהליכי ההבנה, מטרות הקריאה והתנהגות וגישות כלפי קריאה. שאלון הרקע משמש על מנת לבדוק את התנהגויות הקריאה והגישה כלפי קריאה. המבחן הכתוב מתוכנן להערכת תהליכי ההבנה ואת מטרות הקריאה. במסגרת המחקר נבדקות שתי מטרות קריאה: קריאת ספרות וקריאה לשם רכישת מידע ושימוש בו. כל תלמיד נדרש להשלים שני קטעים בתוך 80 דקות, ופרק זמן נוסף להשלמת המבחן. המבחן כולל בסך הכל 8 קטעים: ארבעה קטעים לכל מטרת קריאה שנבדקת. "עם שמונה קטעי קריאה בסך הכל, אבל רק שניים המוצגים לכל תלמיד, הקטעים והפריטים המלווים אותם פוזרו בין 10 גרסאות של מחברות בחינה לפי נוסחת דגימה - שני קטעים למחברת, באופן שבו שני קטעים שונים יוצלבו באותה מחברת במספר הצירופים הגבוה ביותר האפשרי".[10]

שאלון רקע

שאלון הרקע של המחקר מחולק לכמה חלקים:

  • בית/הורים - שאלון זה כולל שאלות לגבי "ניסיונות הקריאה הראשונים של התלמידים, אינטראקציות קריאה בין הורים לילדים, הרגלי קריאה וגישות כלפי קריאה, קשרי בית-בית ספר ומחוונים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים".
  • תלמידים - השאלון הזה כולל שאלות אודות "ניסיונות מודרכים, תפיסות עצמי וגישות לגבי קריאה, הרגלי קריאה מחוץ לכותלי בית הספר, שימוש במחשב, מקורות ביתיים לאוריינות ומידע דמוגרפי בסיסי."
  • מורים - שאלון זה כולל שאלות אודות "מאפייני הכיתה הנבדקת, פעילויות הדרכה להוראת קריאה, משאבים כיתתיים, פרקטיקות הערכה, ולגבי השכלת המורים, הכשרתם וההזדמנויות לפיתוחם המקצועי."
  • בתי ספר - השאלון הזה כולל שאלות לגבי "מאפייני אזור הרישום ובית הספר, התנהלות בית הספר בהוראת קריאה, משאבי בית הספר והצוות, קשרי בית-בית ספר וסביבת בית הספר."[11]

ארגונים משתתפים

מדינות משתתפות

PIRLS 2001 PIRLS 2006 PIRLS 2011 prePIRLS 2011
ארגנטינה אוסטריה אוסטרליה בוצואנה
בליז בלגיה (פלמית) אוסטריה קולומביה
בולגריה בלגיה (צרפתית) אזרבייג'ן דרום אפריקה
קנדה (אונטריו וקויבק) בולגריה בלגיה (צרפתית)
קולומביה קנדה (אלברטה, בריטיש קולומביה, נובה סקוטיה, אונטריו וקוויבק) בוצואנה
קפריסין טאיפה הסינית בולגריה
צ'כיה דנמרק קנדה (אלברטה, אונטריו וקוויבק שימשו כבסיס להשוואה)
אנגליה אנגליה טאיפה הסינית
צרפת צרפת קולומביה
גרמניה גיאורגיה קרואטיה
יוון גרמניה צ'כיה
הונג קונג הונג קונג דנמרק
איסלנד הונגריה אנגליה
איראן איסלנד פינלנד
ישראל אינדונזיה צרפת
איטליה איראן גיאורגיה
כווית ישראל גרמניה
לטוויה איטליה הונדורס
ליטא כווית הונג קונג
מקדוניה לטוויה הונגריה
מולדובה ליטא אינדונזיה
מרוקו לוקסמבורג איראן
הולנד מקדוניה אירלנד
ניו זילנד מולדובה ישראל
נורווגיה מרוקו איטליה
רומניה הולנד ליטא
רוסיה ניו זילנד מלטה
סקוטלנד נורווגיה כווית
סינגפור פולין מרוקו
סלובקיה קטאר הולנד
סלובניה רומניה ניו זילנד
שוודיה רוסיה צפון אירלנד
ארצות הברית סקוטלנד נורווגיה
סינגפור עומאן
סלובקיה פולין
סלובניה פורטוגל
דרום אפריקה קטאר
ספרד רומניה
שוודיה רוסיה
טרינידד וטובגו סעודיה
ארצות הברית סינגפור
סלובקיה
סלובניה
דרום אפריקה
ספרד (אנדלוסיה כבסיס להשוואה)
שוודיה
טרינידד וטובגו
איחוד האמירויות (אבו דאבי ודובאי כבסיס להשוואה)
ארצות הברית (פלורידה כבסיס להשוואה)

מחקרים עתידיים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו למכלול ועזרו לעדכן אותו.

PIRLS 2016 הוא המחזור הרביעי בסדרת המחקרים, בהמשך לPIRLS 2001, 2006 ו-2011. כל המדינות, המוסדות והסוכנויות המעורבות במחזורי ההערכות PIRKS עבדו בשיתוף פעולה לבניית האמצעים הכוללים והחדשניים ביותר להערכת הבנת הנקרא, מהמחקר הראשון בשנת 2001 ובשיפורו בכל מחזור שבוצע מאז. PIRLS מנוהל בידי קבוצת המחקר הבינלאומית TIMSS & PIRLS במכללת בוסטון.[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/OdotPearls.htm
  2. ^ [1]
  3. ^ http://www.iea.nl/pirls_2011.html
  4. ^ http://www.iea.nl/pirls_2001.html
  5. ^ An Overview of PIRLS 2006: Design, Results and Subsequent Analysis, Oliver Neuschmidt, IEA Data Processing and Research Center Ina V.S. Mullis and Michael O. Martin, TIMSS & PIRLS International Study Center Boston College, http://www.iaea2008.cambridgeassessment.org.uk/ca/digitalAssets/180462_Neuschmidt.pdf
  6. ^ http://www.timss.org/
  7. ^ [2]
  8. ^ http://www.iea.nl/pirls_2006.html
  9. ^ http://www.iea.nl/pirls_2011.html
  10. ^ [3]
  11. ^ http://timss.bc.edu/pirls2001i/pdf/P1_IR_A.pdf
  12. ^ http://timssandpirls.bc.edu/pirls2016/downloads/P16_FW_Intro.pdf
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34387499מחקר התקדמות באוריינות קריאה בין-לאומית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מחקר_התקדמות_באוריינות_קריאה_בין-לאומית&oldid=2112188"