מחנות עבודה בקוריאה הצפונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחנות עבודה בקוריאה הצפונית הם מתחמים ומבנים המשמשים לכליאת אוכלוסיות מסוימות בקוריאה הצפונית. לפי כלי תקשורת שונים, שבסיסיהם מחוץ לקוריאה הצפונית, ישנם במחנות עבודה אלו בין 150 ל-200 אלף אסירים. בניגוד למשטרים טוטליטריים אחרים גם משפחותיהם של המואשמים נשלחים למחנות אלו, כולל אחים, ילדים, אחיינים ונכדים של מי שהואשמו בהתנגדות למשטר.

דוגמאות למחנות עבודה

  • מחנה 22. הגדול מבין המחנות לפי ההערכות שכנו בו כ-50 אלף איש. וישנן שמועות שהוא נסגר
  • מחנה 14. בצפון מזרח המדינה. נחשב למחנה בו התנאים הכי קשים. ממנה זה הצליח לברוח שין דונג היוק

התנאים במחנות

  • ימי עבודה קשים בין 14 ל-19 שעות בתעשייה בחקלאות ובמכרות. ללא תנאים סניטריים.
  • המזון אותו קיבלו היה דל. כ-150 גרם של תירס ביום. לכן האסירים היו אוכלים עכברים עכברושים נחשים וחרקים.

דוגמאות למקרי זוועה שהתרחשו במחנות

  • משפחה שלמה הוכנסה לתא גזים שקוף.
  • אחד הקצינים ציווה על אחת האסירות לתת ל-50 נשים בריאות כרוב מורעל. אכילת הכרוב גרמה סבל לאותן נשים ולאחר 20 דקות כולן מתו.
  • אסירים נאלצו לראות את בני משפחותיהם מעונים ומוצאים להורג.
  • כלובים בהם האסירים יכולים רק לשבת, ונמצאים בהם ימים אחדים.
  • התעללות בנשים הרות. נשים שנכנסו להריון ללא אישור - מופעלת עליהן אלימות קשה כדי להפיל את העובר.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31665144מחנות עבודה בקוריאה הצפונית