מחיאת כפיים בעמידה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחיאת כפיים בעמידה היא סוג של מחיאות כפיים סוערות המתרחשות בעת שהקהל היושב נעמד תוך כדי מחיאות כפיים, לאחר הופעה או נאום יוצאי דופן. מחיאת כפיים בעמידה נחשבת מחווה של כבוד מיוחד, ונהוגה לעיתים קרובות בעת כניסה או עזיבה של נואם או מבצע על הבמה, בעת שהתשואות נמשכות עד שהאדם עוזב או מתחיל את נאומו או מופעו, ולעיתים לצורך בקשת הדרן בסוף הופעה.

באנגלית, המונח המקובל למחיאת כפיים בעמידה הוא "Standing Ovation", ומקורו מהמילה הלטינית "Ovo", שמשמעותה "אני שמח". ברומא העתיקה, היו זוכים מפקדים צבאיים החוזרים מהקרב למחיאות כפיים סוערות בעמידה, גם במקרים שבהם הישגיהם בקרב לא עמדו בדרישות הניצחון, אך עדיין היו ראויים לשבח (כמו מרקוס ליקיניוס קראסוס לאחר תבוסתו מול ספרטקוס).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחיאת כפיים בעמידה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35437135מחיאת כפיים בעמידה