מחוז סרמרסוק

סרמרסוק
Sermersooq
	סמל מחוז סרמרסוק
	פוטומנטאז' של מחוז סרמרסוק
טריטוריה	גרינלנד
ערים במחוז	3
בירת המחוז; (והעיר הגדולה ביותר)	נוק
שפה רשמית	גרינלנדית
תאריך ייסוד	1 בינואר 2009 (חלוקה מחדש)
שטח	531,900 קמ"ר (דירוג: 1)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	23,123 (דירוג: 1, 7 באפריל 2020)
‑ צפיפות	0.043 נפש לקמ"ר (7 באפריל 2020)
אזורי זמן מרובים	UTC -1, -3

סרמרסוק (בגרינלנדית: Sermersooq) הוא אחד מחמשת מחוזות גרינלנד, המחוז הוא המאוכלס ביותר בגרינלנד ומתגוררים בו כ-23,123 תושבים שהם יותר משליש מתושבי גרינלנד, כ-18,326 מהתושבים מתגוררים בבירת גרינלנד שהיא גם בירת המחוז - נוק; שטח המחוז כ-635.600 קמ"ר והוא המחוז הגדול ביותר בגרינלנד מבחינת שטח, אך הוא קטן יותר מהפארק הלאומי צפון-מזרח גרינלנד, שאינו משתייך לאף מחוז ואינו מהווה מחוז בפני עצמו ואין בו תושבים כלל.

מחוז סרמרסוק הוקם ב-1 בינואר 2009 באיחוד של מספר מחוזות שנשאו את שם היישוב הגדול ביותר בהם למחוז אחד גדול כחלק מרפורמה שנעשתה בחלוקה המנהלית של גרינלנד שחלקה מחדש את האי לחמישה מחוזות גדולים והפארק הלאומי צפון-מזרח גרינלנד במקום מספר רב יותר של מחוזות קטנים.

גאוגרפיה

גבולות המחוז: הפארק הלאומי צפון-מזרח גרינלנד, בצפון; המחוזות אוואנאטה, קקרטליכ, קקאטה, ים לברדור, במערב; מחוז כויאשק בדרום; והאוקיינוס האטלנטי הצפוני במזרח. שני חופי המחוז מלאים בפיורדים בהם גם פיורד קנגרטיטיווק שהוא הפיורד הגדול בעולם. פני השטח באזורי החוף ובמיוחד בחוף המזרחי גבוהים ומשתפלים עד למרכז האי הנמוך המכוסה קרח. במחוז סרמרסוק עובר קו הרוחב 66.5° צפון, שצפונית לו משתרע החוג הארקטי; האקלים במחוז סרמרסוק הוא אקלים ארקטי כמו בשאר גרינלנד והקרקע היא קפאת-עד ברובה.

תחבורה

במחוז סרמרסוק כמו בשאר גרינלנד, לא קיימים כבישים למעט רחובות הערים מכיוון שההתיישבות קיימת רק באזורי החוף ומרכז האי אינו מיושב לחלוטין, נמצא שהתחבורה בין שלושת האזורים המיושבים במחוז סרמרסוק - נוק ופאמיוט בחוף המערבי, וטאסילאק בחוף המזרחי מתבצעת על ידי טיסות אותם מפעילה אייר גרינלנד בין הערים לנוק, אף שגם למחוז כויאשק בדרום יש חוף משני צדי האי, רק במחוז סרמרסוק קיימות טיסות סדירות בין שני החופים ובו נמצאים שדות-התעופה היחידים לחופה המזרחי של גרינלנד.

שפה

מכיוון שלמחוז חוף במזרח ובמערב, דוברים בו הן את הניב המערבי - כַּלׇשִׂיסוּט (Kalaallisut) והן את המזרחי - טוּנוּמִיסוּט (tunumiusut) של השפה הגרינלנדית; ובעצם בו נמצאת עיקר האוכלוסייה הדוברת את הניב המזרחי. כמו כן, אף על פי שדנית כבר אינה שפה רשמית בגרינלנד, היא מדוברת בפי רוב התושבים ובמיוחד בערים הגדולות.