מזון בר-קיימא
מזון בר-קיימה[1] נועד לצמצם את ההשפעות המזיקות של תעשיית המזון והחקלאות בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי. מזון בר-קיימה מוגדר ככזה שעונה על צורכי האוכלוסייה, אך עם זאת מקדם את בריאות הציבור ומאפשר את קיום הצרכים של הדורות הבאים. מזון בר-קיימה יכול להוות הזדמנות לפתרון בעיות של השמנה, רעב, שינוי אקלים, הגירה, ניצול שטחים וייצור פסולת עודפת, בעיות שמאפיינות את תעשיית המזון.[2][3].
היסטוריה
בשנת 1987 הוועדה העולמית לסביבה ופיתוח של האו"ם (אנ') פרסמה דו"ח בשם "עתידנו המשותף" (אנ') הידוע גם כ- G. H. Brundland Report. מטרתה העיקרית של הוועדה הייתה לנסח המלצות וכללי מדיניות ישומיים המאפשרים פיתוח תעשייתי תוך שמירה על יציבות אקולוגית וחברתית. הוועדה הגדירה פיתוח בר-קיימה בתור עמידה בצרכי הדור הנוכחי, ללא פגיעה ביכולת הדור העתידי להמשיך ולהתפתח. מאז פרסום הדו"ח, הנושא של התנהלות בת-קיימה השפיע באופן נרחב על סדר היום הציבורי של מדינות שונות ובעלי עניין[2][4][5].
השפעות תעשיית המזון
ניצול שטח
בתעשיית המזון ישנו שימוש בשטחים רבים לטובת גידולים חקלאיים ואתרי פסולת ייעודיים עבור תוצרי הלוואי. כדי לפנות שטחים אלו מתבצעת כריתה של יערות ופגיעה בקרקעות המהווה חלק מבעיית ניצול השטח העולמית. מכאן עולה הצורך בהגדלת זמינות שטחים לגידול חקלאי אותו ניתן לממש על ידי פיתוח בר- קיימה.
פיתוח בר-קיימה דורש ניטור אחר מגוון אינדיקטורים אקולוגיים ועמידה ביחס מסוים של ניצול שטח לקצב גדילת האוכלוסייה. הסוכנות המטרופוליטנית של שיקגו הגדירה ניצול שטח מוגדר כבניית מבנה מגורים/מבנה משרדי או פרסומי על שטח פתוח/ חקלאי. ניצול השטח גדול הרבה מקצב גידול האוכלוסייה, ותכנון עתידי שיקטין את היחס יאפשר פיתוח עירוני בר-קיימה [6][7].
פליטת גזי חממה
ייצור מזון כולל תהליכים המשתמשים באנרגיה, במים, בדשנים ובחומרי הדברה, שגורמים לפליטת מזהמים לסביבה, ובתוך כך גם לפליטת גזי חממה. במחקר על שינויי אקלים ומערכות מזון שנערך באוניברסיטת קופנהגן ופורסם בשנת 2012, הוערך כי תעשיית המזון אחראית על 29% מגזי החממה שנפלטים בעולם.
בעקבות העלייה בכמות פליטת גזי החממה וגם ברמת השימוש במים עבור הסבת אדמות לתבואה ולמרעה נצפתה גם מגמת עלייה בכמות החנקן והזרחן הריקאטיבים במקורות המים אשר מחלישה את המערכת האקולוגית המתקיימת בהם.
בתחום המזון ניתן לראות כי פליטת גזי חממה (בעיקר פחמן דו-חמצני) מתרחשת הן בתהליכי ייצור אריזות מזון מפלסטיק והן בתהליכי ההפצה והשינוע של המזון[2][8][9].
ניצול מקורות מים
הפיכת אדמות לשטחי חקלאות ומרעה גורמת לעלייה בשימוש במים מתוקים. אפשרות להפחתת בזבוז מים היא להשתמש בגידולים חקלאיים שדורשים מעט יותר מים לגידולם, ואכן לצורך קידום מערכת מזון בת-קיימה הפתרון שהוצע הוא סימון המעיד על ניצול מים יעיל וחסכני על מוצרים שונים[8][10].
שינוע והפצה
בתהליכי השינוע וההפצה ישנו שימוש באריזות שעלולות לזהם את הסביבה בתום השימוש בהן. גם אם משתמשים במוצרים ממוחזרים שיותר ידידותיים לסביבה, יש לקחת בחשבון את הנזק שנגרם כתוצאה משינוע פסולת ממוחזרת למרחקים ארוכים, נזק שכולל פליטת גזי חממה מאמצעי התחבורה השונים. הדבר נכון גם עבור שינוע מוצרי המזון עצמם מהספקים ואל רשתות השיווק ומשם אל הצרכן הסופי, באופן שגורם אף הוא לפליטת גזים אלו.
טכנולוגיות לייעול תהליך ההפצה [11][8][2]:
- הקמת מערך דיגיטלי, מהספק ישירות ללקוח.
- טכנולוגית מעקב אחר בע"ח
- דרכים בנות-קיימה לשינוע מזון
- נתיבי תחבורה ייעודיים לכלי משא כבדים
- מתווים מיועדים לשינוע ברכבות קלות
- ננוקומפוסטים
- ציפוי מיקרואורגניזמי ליבולים
- ציפוי מתכלה
- טכנולוגית יבוש וסטריליזציה
- חקלאות אנכית
גידול מקומי
גידול באופן מקומי מונע פליטה של גזי חממה לסביבה שנגרמת כתוצאה מהובלה ושינוע, זאת ביחס ליבוא וייצוא גלובלי בו נדרש שינוע מזון למקומות רחוקים וכתוצאה מכך פליטה רבה יותר של גזים אלו[9].
אריזה
אריזות מזון מפלסטיק נפוצות בשימוש כבר שנים רבות ואלו עשויות מפולימרים מבוססי נפט כמו פוליפרופילן, פוליאסטר, פוליאתילן ופוליסטירן. כמות אריזות הפלסטיק המיוצרות גדל פי 20 משנת 1964 ומהווה חלק נכבד מתעשיית הפלסטיק. ייצור פלסטיק מבוסס נפט גורם לפליטת גזי חממה (בעיקר פחמן דו-חמצני), והשלכתו (כאשר אינה מנוהלת היטב) גורמת לזיהום אדמות, מקורות מים ואוקיינוסים.
קיימת מגמה לייצור אריזות בנות-קיימה שניתנות למחזור או מתכלות, ואינן מבוססות על מקורות נפט. הצפי הוא שאריזות מזון ידידותיות לסביבה יהוו בעתיד חלק משמעותי יותר בתעשייה, אך עדיין לא ידועה האיכות של אריזות המתכלות בהשוואה לפלסטיק הסינתטי הנפוץ כיום[2].
בזבוז מזון
כמות גדולה של מזון מבוזבזת ברחבי העולם. פסולת המזון העיקרית היא תוצר של תעשיית הפירות והירקות, שמן צמחי, מוצרי חלב, בשר ופירות ים. במעצמות הכלכליות הגדולות כמו ארצות הברית, אנגליה ויפן - 30-40% מהמזון הנקנה מושלך לפסולת באריזתו המקורית. הפסולת מתקבלת בכל שלב של תהליך הייצור - איבודים חקלאיים, איבודים בתהליך ייצור המזון, האריזה וגם אצל הצרכן הסופי. כמות הפסולת בתעשיית המזון מהווה בעיה גלובלית משמעותית שמשפיעה על הכלכלה, הסביבה והביטחון של מערכות המזון. ייצור מוגבר של פסולת והשלכתה לקרקע גורם לזיהום ולייצור של גזי חממה כמו מתאן.
בהתייחסות לבעיות אלו, האיגוד האירופי ייצר קווים מנחים להתנהלות במגמת "אפס-פסולת" (Zero-waste), והפתרונות המוצעים לצמצום פסולת בתוכנית זו (ברמת חשיבות יורדת) הם:
- שיפור התכנון במשאבים ושימוש רב פעמי במוצרים
- מחזור
- שימוש באנרגיה מתחדשת וחיסכון בדלקים מאובנים
- השלכה לאתר פסולת תהווה את המוצא האחרון לטיפול בפסולת[7]
מדיניות לקיום מערכת בת-קיימה
ישנן יוזמות למדיניות מזון בר-קיימה שמרוכזות תחת הנציבות האירופית בתוכנית שנקראת "The European Green Deal".
תוכנית זו מקדמת שינוי משמעותי של כל שרשרת הייצור, ותכנון של מערכת מזון ידידותית לסביבה, בריאה והוגנת. קווי המדיניות מסבירים כיצד[10]:
- להבטיח תהליך ייצור בר-קיימה
- לעודד עיבוד מזון, קמעונאות, אירוח והגשת מזון בר-קיימה
- לקדם צריכה של מזון בר-קיימה ולאפשר מעבר לדיאטה בריאה ובת-קיימה
- להפחית בזבוז מזון
סימון מזון בר-קיימה ותקנים בישראל ובעולם
הוועדה האירופאית דנה בתוכנית עבודה אקולוגית עבור השנים 2016–2019. בתוכנית מוצעות דרכים בהן ניתן ליישם אמצעי חקיקה, אשר מביאים לידיי ביטוי את מטרותיה של הוועדה בנושא האנרגיה והאקלים. התוכנית כוללת 28 רגולציות אקולוגיות ו-16 בנושא האנרגיה, אשר מבטיחות חיסכון אנרגטי [12].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לפי האקדמיה ללשון עברית הצורה קְיָמָא נחשבת משובשת
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Ana C. Mendes, Gitte Alsing Pedersen, Perspectives on sustainable food packaging:– is bio-based plastics a solution?, Trends in Food Science & Technology 112, 2021-06, עמ' 839–846 doi: 10.1016/j.tifs.2021.03.049
- ^ Alison Blay-Palmer, Imagining Sustainable Food Systems, Routledge, 2016-05-13, עמ' 3–16, מסת"ב 978-1-315-58790-5
- ^ Massimo Valeri, Social Responsibility and Sport: The Political Initiatives, Cham: Springer International Publishing, 2018-08-01, עמ' 113–147, מסת"ב 978-3-319-97648-8
- ^ Alexander N. Chumakov, Ivan I. Mazour, William C. Gay, Mikhail Gorbachev, Global Studies Encyclopedic Dictionary, BRILL, 2014-01-01, מסת"ב 978-94-012-1097-3
- ^ Ronald C. Estoque, Makoto Ooba, Takuya Togawa, Yasuaki Hijioka, Monitoring global land-use efficiency in the context of the UN 2030 Agenda for Sustainable Development, Habitat International 115, 2021-09, עמ' 102403 doi: 10.1016/j.habitatint.2021.102403
- ^ 7.0 7.1 Maria R. Kosseva, Recovery of Commodities from Food Wastes Using Solid-State Fermentation, Elsevier, 2013, עמ' 77–102
- ^ 8.0 8.1 8.2 Herrero M, Innovation can accelerate the transition towards a sustainable food system, Nature Food
- ^ 9.0 9.1 Lins M, Food Waste on Foodservice: An Overview through the Perspective of Sustainable Dimensions, foods 10
- ^ 10.0 10.1 Davy Vanham, Adrian Leip, Sustainable food system policies need to address environmental pressures and impacts: The example of water use and water stress, Science of The Total Environment 730, 2020-08, עמ' 139151 doi: 10.1016/j.scitotenv.2020.139151
- ^ Eric Dumbaugh, A Review of “Sustainable Transportation: Problems and Solutions”, Journal of the American Planning Association 77, 2010-12-28, עמ' 92–93 doi: 10.1080/01944363.2011.532055
- ^ EUROPEAN COMMISSION, COMMUNICATION FROM THE COMMISSION Ecodesign Working Plan 2016-2019, EUROPEAN COMMISSION
33348553מזון בר-קיימא