הסחת דעת
הסחת דעת או מוסחות היא תופעה שבה הקשב של אדם או קבוצה מוסט מאובייקט הקשב הנבחר אל גורם מסיח.
גורמים להסחת דעת
,_distracts_Col._Michael_J._Gough_as_another_Marine_congratulates_him_with_a_bucket_of_water_at_Marine_Corps_Air_Station_130521-M-YB904-223.jpg)
הסחת הדעת יכולה להיגרם ממקורות חיצוניים או פנימים כאחד. בין הגורמים להסחת דעת יכולים להיות קשיי ריכוז והנמכה ביכולת הקשב[1], חוסר עניין במושא הקשב או החידוש והאטרקטיביות של הגורם המסיח. בקרב תלמידים בבתי-ספר, הסחת הדעת עשויה להיגרם מבחינה חברתית, כתוצאה מהצקות והקנטות, למשל.
אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת[2]. בהתאם לכך, מוסחות רבה מעוררת חשד לקיומה של הפרעת קשב[3]. במקרה זה יש לפנות לאבחון הפרעת קשב על מנת לברר את המקור לקשיים.
השפעות של הסחת דעת
להסחת דעת יכולות להיות השפעות שליליות או חיוביות, בהתאם למצב ולהקשר בו נמצא האדם. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם עולה הצורך להימנע מהסחת דעת ולצדם ישנם מקרים בהם עולה הצורך לעודד ואף ליצור הסחת דעת.
הימנעות מהסחת דעת
ניתן לצמצם את כמות הסחות הדעת על ידי מעבר לסביבה שקטה יותר[4] שבה יש פחות גורמים מסיחים.
הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי[5]. פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" (Filtering)[6].
אימון מוחי הוא אחד הכלים שבאמצעותם ניתן לחזק את היכולת של האדם להימנע מהסחות דעת.
אנשים הנמצאים במצב של זרימה מדווחים על היעדר הסחת דעת[7].
יצירת הסחת דעת
אסקפיזם היא הסחת דעת נפשית המכוונת לבריחה ממצבים שנתפסים מלחיצים או לא נעימים במציאות היומיומית.
עורבא פרח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו היא בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!", שאומרו עושה בו שימוש במטרה לחמוק מדיון בנושא העיקרי להסיט את תשומת לבו אל עניין אחר.
פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים[8].
חלק מפעילות הליצנות רפואית מערבת יצירה של הסחת דעתם של החולים במהלך תהליכים רפואיים כואבים או מפחידים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ^ נופר ישי-קרין, (2005). אבחון פסיכולוגי בגיל הגן, בהתייחס לליקויי למידה והפרעת קשב. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ Connor, D. J. (2012). Helping Students with Disabilities Transition to College: 21 Tips for Students with LD and/or ADD/ADHD. TEACHING Exceptional Children, 44(5), 16-25.
- ^ Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
- ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
21442889הסחת דעת