מוסדות החינוך הפוליטיים-לאומיים
מוסדות החינוך הפוליטיים-לאומיים, או נפול"ה (בגרמנית: Nationalpolitische Erziehungsanstalten; ראשי תיבות: NPEA, מוכר בקיצור Napola) היו פנימיות לתלמידי תיכון בגרמניה הנאצית. הם הוקמו כ"אתרי חינוך קהילתיים" לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933.
ייעוד
המשימה העיקרית של מוסדות החינוך הפוליטיים לאומיים, נפול"ה, הייתה "לחנך צעירים נציונל-סוציאליסטיים, ולאמן את הגוף והנפש לקראת שירות האנשים והמדינה."[1] תלמידי נפול"ה נועדו להיות מנהיגי העתיד של גרמניה ולעמוד בעמדות מפתח פוליטיות, מנהלתיות וצבאיות. עד פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר 1939, תפקדו בתי הספר של נפול"ה כמכינות מובחרות במסגרת מערכת החינוך העל-יסודית הכללית, והושם בהן דגש מרבי על נושאים פוליטיים. בזמן המלחמה, הפכו המוסדות יותר ויותר למכינות לקראת שירות בוורמכט ובוואפן אס אס.
היסטוריה
שלושת בתי הספר הראשונים של נפול"ה הוקמו בשנת 1933 בידי שר החינוך הנאצי ברנהרד רוסט בערים פלון (אנ'), פוטסדאם וקושאלין. בעוד בתי ספר רגילים היו כפופים למדינותיהם, נפול"ה היו כפופים באופן ישיר למשרד החינוך של הרייך השלישי. משנת 1936, הם היו בכפוף לקצין האס אס אוגוסט הייסמאייר ותחת פיקוחו. החל מאוגוסט 1940 ועד סוף המלחמה, נפול"ה היו חלק ממשרדו של הייסמאייר[2], ותחת השפעה ישירה של האס-אס, שסיפקו להם ציוד ותמכו בהם כלכלית.[2] מטרת המוסדות הייתה להכשיר את מנהיגי העתיד, וכיוון שהשפעת האס-אס בהם הייתה רבה, הציפייה הייתה שהבוגרים יבחרו בקריירה באס-אס או במשטרה.[2] עד שנת 1941, היו בכל גרמניה הנאצית 30 מוסדות בהפרדה מגדרית ובהם למדו 6,000 תלמידים, רובם בנים. ב-1942, מבין 33 מוסדות, רק שלושה היו לבנות. בסוף המלחמה, בשנת 1945, היו קיימים 43 בתי ספר של נפול"ה.[2]
המבנה הארגוני במוסדות תאם את מבנה תנועות הנוער הנאציות. הייסמאייר שקל להשתמש במדים ובמבנה דומים לאלה של האס-אס, אך לבסוף שמר על המבנה הארגוני של תנועות הנוער.
בהתאם לאופייה המיליטנטי מאוד של גרמניה הנאצית, החיים במוסדות החינוך הפוליטיים לאומיים התנהלו במשמעת צבאית.[3] רק בנים ובנות שנחשבו ל"טהורי גזע וחסרי פגמים" התקבלו למוסדות – המשמעות הייתה שילדים בעלי לקות שמיעה או ראיה לא התקבלו אליהם. כמו כן, "אינטליגנציה מעל הממוצע" הייתה חלק מדרישות הקבלה ולכן אלו שניסו להתקבל לנפול"ה נדרשו לעבור מבחני כניסה שארכו שמונה ימים.[4]
החיים בנפול"ה היו תחרותיים ביותר, ואפילו אלימים מאוד. היה קשה מאוד להתקבל אליהם, וקשה מאוד להישאר בהם. כחמישית מכלל החניכים לא עמדו בסף הנדרש או נשלחו הביתה עקב פציעות שנגרמו בתאונות אימונים.
בנפול"ה הייתה התמקדות רבה בפוליטיקה, מתוך כוונה להפוך את החניכים למאמינים נלהבים של המשטר הנאצי והאידאולוגיה שלו. ההתמקדות הרבה בפוליטיקה באה לידי ביטוי באחוזי הקבלה הגבוהים מאוד לאס-אס בקרב חניכי נפול"ה – 13% לעומת 1.8% מכלל האוכלוסייה בגרמניה.[5]
ראיית העולם הנאצית ראתה במוסדות החינוך הפוליטיים לאומיים חשיבות עליונה. בקרב החניכים עצמם רווחה אמונה בולטת ב"אנדסיג", הניצחון הסופי. האמונה ב"אנדסיג" באה לידי ביטוי עם ירידת גרמניה הנאצית מגדולתה, כשהמנהיגות הנאצית נאלצה לחפש בנרות אחר כוח אדם. בחודשים האחרונים של המלחמה, גויסו התלמידים המיוחסים מנפול"ה לשירות בחיל רגלים. לא היה להם ציוד או הכשרה מספקים, אך הם היו בעלי מוטיבציה רבה מאוד. על אף שהיו מצוידים בעיקר בפאנטיות עיוורת, הם הפגינו התנגדות עזה בקרבות רבים בחודשי הלחימה האחרונים. חניכים רבים ממוסדות החינוך הפוליטיים-לאומיים נהרגו בלחימה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Arnd Krüger, Breeding, Rearing and Preparing the Aryan Body: Creating the Complete Superman the Nazi Way, International Journal History Sport 16 (2), 1999, עמ' 42 – 68
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Mark C. Yerger, Allgemeine-SS: The Commands, Units and Leaders of the General SS, Schiffer, 1997
- ^ Bernd: Das Erbe der NAPOLA - von Christian Schneider, shoa.de, October 1, 2006
- ^ Nationalpolitische Erziehungsanstalten, Austrian Lexicon, October 1, 2006
- ^ Die Elite-Schule der Nazis
31803217מוסדות החינוך הפוליטיים-לאומיים