מונטה ורדה

מונטה ורדה (בספרדית: Monte Verde - "ההר הירוק") הוא אתר ארכאולוגי חשוב בדרום-מרכז צ'ילה.

הערכות שונות לגבי תיארוך זמני ההתיישבות האנושית באתר, יש מעריכים לקדומות ביותר באיזור.

מריו פינו (Pino), גאולוג צ'יליאני מהאוניברסידד אאוסטראל דה צ'ילה (Universidad Austral de Chile) וטום דיליי (Dillehay) החלו לחפור באתר מונטה ורדה בשנת 1977. האתר נמצא על גדות נקיק צ'ינצ'יאואפי (Chinchihuapi), סעיף של נהר מאולין (Maullín) הממוקם כ-58 קילומטרים מהאוקיינוס השקט. מונטה ורדה הוא אחד האתרים הפתוחים מהתקופה הפרה היסטורית הנדירים שנתגלו עד כה באמריקות. זאת, הודות לשימורו בידי עליית מפלס המים זמן קצר לאחר שאוכלס האתר, והאדמה הבוצית העשירה בכבול שכיסתה את האזור כתוצאה מכך הכילה רקבובית של חומרים אורגניים ושימרה את האתר וחפצים שונים בו משך עידנים.

דיליי וצוותו טוענים כי האתר היה מאוכלס בידי קבוצה של כ-20 עד 30 איש.

על גדות הנהר הוקם מבנה דמוי אוהל עשוי עץ ועורות של בעלי חיים באורך של כ-6 מטרים ובקצוותיו הונחו קורות ולוחות עץ ומוטות, עליהם נמתחו העורות. העורות נקשרו באמצעות חבלים קלועים מעשבים מקומיים ויצרו חללים נפרדים בתוך המבנה הראשי. מחוץ למבנה נבנו שני אחים לשימוש משותף, כפי הנראה לייצור כלים.

בכל אחד מהחללים הפנימיים במבנה היה בור מצופה בחומר ששימש כמחתת גחלים. סביב אחים אלו התגלו כלי אבן רבים ושאריות של זרעים שנשפכו, אגוזים וגרגרים אחרים. באתר נמצאו שאריותיהם של 45 מיני צמחים אכילים, ומקורם של יותר מחמישית מהם נמצא בטווח של עד כדי 240 קילומטרים מהאתר. ממצא זה מרמז כי אנשי מונטה ורדה היו קשורים בקשרי מסחר עם מקומות מרוחקים יותר או שנהגו לנדוד בקביעות באזור נרחב זה. באתר נמצאו גם מספר מיני בר של תפוחי אדמה.

בין הממצאים החשובים הנוספים באתר: צואת אדם מאובנת (Coprolite), טביעת רגל שמשערים כי השתייכה לילד, כלי אבן וחבל. האתר תוארך בידי דיליי באמצעות תיארוך פחמן-14 של פחם ועצם שנמצאו באתר.

לאור חשיבותו הארכאולוגית והתרבותית של האתר, הוא הוגש כמועמד להכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2004.