מונופתונג
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
מונופתונג (מיוונית: monos "בודד" ו-phthóngos "צליל"[1]) או בעברית "תנועה טהורה" הוא צליל תנועתי טהור, שאיכותו אינה משתנה לאורך כל התנועה וגם בתחילתו וגם בסופו הוא קבוע יחסית, ואינו גולש למעלה או למטה לעבר תנועה אחרת.
האלפבית הלטיני מכיל 5 מונופתונגים: a, e, i, o, u.
המונופתונגים מנוגדים לדיפתונגים, שבהם איכות התנועה משתנה בתוך אותה הברה, ולהיאטוס, שבו שתי תנועות נמצאות זו לצד זו בהברות שונות.
ניתן להבחין בין מונופתונגים באורכם (תנועות ארוכה או תנועות קצרות) ובאיכותם (דרגת פתיחה, מצב השפתיים)
שינויי תנועות
ההמרה של מונופתונגים לדיפתונגים (הנקראת דיפתונגיזציה), ושל דיפתונגים למונופתונגים (הנקראת מונופתונגיזציה), היא מרכיב חשוב של התפתחות שינויים בשפה.
בשפות שונות, למשל בשפה העברית, עקב מונופתונגיזציה, סימנים גרפיים שייצגו במקור דיפתונגים (תנועות גדולות) מייצגים כיום מונופתונגים ולכן ישנן פחות תנועות בפועל מסימני תנועות.
בשפות אחרות, למשל בשפה הצרפתית, סימנים גרפיים שייצגו במקור מונופתונגים (למשל e ו-u בצרפתית), מייצגים כיום דיפתונגים וכדי לציין מונופתונגים יש צורך לסמן דיאקריטים או צירופים (למשל é ו-ou בצרפתית).
הערות שוליים
- ^ Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, μονό-φθογγος, www.perseus.tufts.edu
38914817מונופתונג