מונומר

בכימיה, מונומר (Monomer, מיוונית: מונו - אחד, מר - יחידה) הוא אבן הבניין של הפולימר. זוהי מולקולה אשר חוזרת במחזוריות קבועה בפולימר. המונומר הטבעי הנפוץ ביותר הוא גלוקוז, הנקשר בקשרים גליקוזידיים לפולימרים רבים כמו תאית ועמילן, ומהווה למעלה מ-77% ממסת הצמח. לרוב מתייחס המונומר למולקולות אורגניות שיוצרות פולימרים סינתטיים, כגון, כלוריד ויניל שמשמש ליצור פוליויניל כלוריד (PVC). התהליך בו מונומרים מתחברים בקצותיהם ויוצרים פולימר נקרא "פלמור".

הגדרת IUPAC

מונומר הוא חומר המורכב ממולקולות מונומר.

מולקולת מונומר היא מולקולה שיכולה לעבור תהליך פלמור, ולפיכך תורמת יחידות מבנה הכרחיות למבנה של מקרומולקולה.

מונומרים טבעיים

חומצות אמינו הן מונומרים טבעיים שמתחברות בפילמור בריבוזום על-מנת ליצור חלבונים. נוקלאוטידיםֿ מונומרים הנמצאים בגרעין התא, מתחברים בפלמור ליצירת חומצת גרעין - DNA ו-RNA. מונומרים של גלוקוז יכולים לשמש בפלמור ליצירת עמילן, גליקוגן או תאית.

שמות המולקולה

התרכובות הקטנות ביותר שנוצרות הבנויות ממונומרים נקראות דימרים, טרימרים, טטרמרים אם יש בהם 2, 3, 4 יחידות מונומרים בהתאמה. שמות יחידות המונומרים הללו נרמז על ידי התחילית היוונית המתאימה; כך לדוגמה דצמר (decamer) מורכב מ-10 מונומרים. באפן כללי, מולקולות המורכבות ממספר קטן יחסית של מונומרים, עד לעשרות ספורות, נקראים אוליגומרים.

ראו גם

• פולימר
• פלמור