מולאס
בגאולוגיה, מוֹלאס או משקע מולאסי הוא מושג המשמש להגדרת משקעים וסלעי משקע דוגמת אבן חול, פצלים וקונגלומרט שנוצרו אל מול רכס הרים מתרומם. סלעים אלה נוצרים בסביבה יבשתית ואגמית אך גם בסביבה ימית רדודה כתוצאה מהצטברות משקעים באגן קדמי – אגן השקעה המתפתח בקדמת הרכס המתרומם ובמקביל לו.
מקור המושג מולאס באיטלקית (molle – רך)[1] ובלטינית (mollis), והוא גם שמו של מיקום מייצג: אגן מולאס – אגן קדמי בצפון-מערב הרי האלפים הגובל מצדו השני ברכס הרי היורה. המושג נטבע בשנת 1779 על ידי המדען השווייצרי הוראס-בנדיקט דה סאסור (Horace-Bénédict de Saussure, 1740–1799), ומאוחר יותר שימש גם להגדרת אבן חול דקת-גרגר שהתגבשה במהירות למרגלות האלפים.
משקעים מולאסיים ממלאים לעיתים כליל את קער האגן הקדמי ביוצרם משטח השקעה שטוח. הם עשויים להיות עבים מאד סמוך למורדות קדמת הרכס ודקים בחלקים אחרים שלהם. מבנים גדולים דמויי עדשה של משקעים מולאסיים יוצרים טריז קלאסטי.
באגנים אלה עשויים לחול מעוות וקימוט מאוחרים להשקעה.
לקריאה נוספת
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, מסת"ב 0-12-636380-3
- Richard C. Selley, Applied Sedimentology, Academic Press, Secon edition, 2000, מסת"ב 0126363757
הערות שוליים
