מוזיקת פופ פרסית

מוזיקת פופ פרסית (בפרסית: موسیقی پاپ فارسی; באנגלית: Persian pop music), ידועה גם כמוזיקת פופ איראנית (Iranian pop music) או כפרסיפופ (Parsipop), הוא תת-ז'אנר מוזיקלי הכולל בתוכו מוזיקת פופ בשפה הפרסית או בשפות אזוריות המדוברות באיראן ובאפגניסטן. אף על פי שהמקור של מוזיקת הפופ הפרסית הוא באיראן, המוזיקה מושמעת גם בטג'יקיסטן, אפגניסטן, ובתפוצה האפגנית והאיראנית באירופה ובאמריקה.

תור הזהב של מוזיקת הפופ הפרסית

פרסומו של ויגן דרדריאן (הידוע כ"מלך הג'אז") בתחילת שנות ה-50 וההשפעה המערבית על מעמד הביניים הובילו למהפכה מוזיקלית באיראן, כאשר באיראן היו בעיקר זמרים קלאסיים^[1]. מוזיקת הפופ הפרסית התפתחה בשנות ה-70. בדומה למוזיקת הפרסית הקלאסית היה שימוש בכלי נגינה ובאלמנטים מקומיים, אך היה שימוש גם באלמנטים ובכלי נגינה מודרניים, כמו: גיטרה חשמלית.

לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 מוזיקת הפופ הפרסית נאסרה באיראן. מוזיקאים רבים עזבו את איראן לארצות אחרות, בעיקר ללוס אנג'לס בארצות הברית. מחוץ לאיראן החלו לפעול ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ואתרי אינטרנט, אשר היוו תפקיד חשוב בחיבור בין אומני הפופ הפרסי לבין הקהל האיראני ברחבי העולם.

גוגוש שבזמן המהפכה הייתה בארצות הברית חזרה לאיראן, אך לא יכלה לשיר תקופה ארוכה ובסופו של דבר היגרה לארצות הברית בה החלה בקריירה מוצלחת מחדש.