מודוס פוננס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בלוגיקה, מודוס פוננס (Modus Ponens; ובעברית - כלל הניתוק)[1] (לפעמים הוא קרוי כלל היסק MP) הוא כלל ההיסק שמאפשר להסיק משני הנתונים הבאים:

  1. (אם מתקיים P אז מתקיים Q).
  2. (מתקיים P).

את המסקנה הבאה:

  • (מתקיים Q).

במילים פשוטות, אם תנאי מסוים גורר טענה, והתנאי מתמלא, הרי שהטענה מתקיימת.

לדוגמה, נניח את שתי ההנחות הבאות:

  • אם יעקב עורב, אז יעקב שחור.
  • יעקב עורב.

מכאן נסיק את המסקנה:

  • יעקב שחור.

חשוב להדגיש שההנחות לא בהכרח נכונות, אך אם הן נכונות, המסקנה "יעקב שחור" נובעת מהן. הלוגיקה מאפשרת הסקת מסקנות מהנחות יסוד, בלי קשר לנכונותן.

שתי הטענות הבאות שקולות:

  • אם A אז B.
  • אם לא B אז לא A.

פעמים רבות נעשית השגיאה הבאה: הסקה שמ"אם A אז B" נובע "אם לא A אז לא B".

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • מודוס פוננס, באתר MathWorld (באנגלית)   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

  1. ^ עזריאל לוי, שמואל ברגר, דניאלה ליבוביץ, כרך ב, 10, לוגיקה מתמטית, קלאוזנר, תל אביב יפו: האוניברסיטה הפתוחה. (בעברית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32126131מודוס פוננס