מגפת הדבר השלישית

מגפת הדבר השלישית הייתה מגפה גדולה של דבר הבלוטות שהתחילה ביונאן שבסין בשנת 1855 במהלך שנת הכהונה החמישית של קיסר סין, שיאנפנג משושלת צ'ינג. מגפת דבר הבלוטות התפשטה לכל היבשות המיושבות ובסופו של דבר הובילה ליותר מ-12 מיליון (אולי אפילו 15 מיליון) נספים בהודו ובסין, מתוכם כ-10 מיליון נספים בהודו לבדה, והפכו אותה לאחת מהמגפות הקטלניות בהיסטוריה. על פי ארגון הבריאות העולמי המגפה נחשבה פעילה עד לשנת 1960, אז מספר הנפגעים ברחבי העולם ירד לכ-200 בשנה. מקרי המוות מהמגפה המשיכו לרדת עוד ועוד במשך כל שנה מאז.

השם המתייחס למגפה זו הוא בהיותה ההתפרצות השלישית הגדולה של מגפת דבר הבלוטות שהשפיעה על החברה האירופאית. המגפה הראשונה נקראה המגפה היוסטיניאנית והיא חירבה את האימפריה הביזנטית ואזורים בסביבה בשנים 541 ו-542. המגפה נמשכה בגלים עוקבים עד אמצע המאה ה-8. המגפה השנייה נקראה המוות השחור שהרגה כשליש מאוכלוסיית אירופה, בסדרה של גלי הדבקויות מתרחבים בין השנים 1346 ל-1353. מגפה זו חזרה על עצמה באופן קבוע עד המאה ה-19.

דפוס חללי המגפה מצביע על כך שגלים של המגפה בסוף המאה ה-19/תחילת המאה ה-20 ככל הנראה הגיעו משני מקורות שונים. המקור הראשון היה בעיקר דבר הבלוטות שנישא ברחבי העולם באמצעות סחר בים, הובלת אנשים נגועים, חולדות ומטענים שנטפלו אליהם פרעושים. המקור השני, האלים יותר, היה בעיקרו, דבר ריאתי עם אחוז הדבקה גבוהה בין אדם לאדם. זן זה הוגבל במידה רבה ליבשת אסיה, בפרט למנצ'וריה ומונגוליה.