מגדל עיפרון
.jpeg)
מגדל עיפרון הוא רב-קומות או גורד שחקים שבו יחס הדקיקות (אנ'), שהוא היחס בין גובה המבנה לבין רוחבו, גבוה במיוחד, כלומר זהו בניין גבוה וצר. המקובל הוא שיחס של 10:1 או 12:1 ומעלה מזכה מבנה בתיאור "מגדל עיפרון". לשם השוואה: המגדל העגול במגדלי עזריאלי הוא בגובה 187 מטרים ובקוטר 44 מטרים, כלומר יחס הדקיקות שלו הוא 4.25:1.
מגדלי עיפרון נפוצים בניו יורק, בהונג קונג ובמלבורן.
היסטוריה
גורדי שחקים דקים נבנו בניו יורק בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, טרם חקיקת חוקי האיזור, שהטילו הגבלות על בנייה. העיצוב החדש נבע מעליית מחירי הקרקע, והתאפשר בזכות המעליות ושלד הפלדה. דוגמה לבניין מתקופה זו הוא מגדל חברת הביטוח מטרופוליטן לייף בן 50 הקומות, שיחס הדקיקות שלו הוא 9.33:1.
הונג קונג החלה בבניית מגדלי עיפרון בשנות ה-70 של המאה ה-20. בתי דירות בני עשרים קומות ויותר, שבהם דירה אחת בכל קומה, נבנו על מגרשים קטנים, והביאו לטביעת המושג "מגדלי עיפרון".[1][2] צורת בנייה זו הפכה לנפוצה בהונג קונג, והפכה את העיר לריכוז הגבוה ביותר בעולם של מגדלי עיפרון. המגדלים הנודעים ביותר מסוג זה, שנבנו בתחילת המאה ה-21, הם מגדל הייקליף בן 72 קומות, שיחס הדקיקות שלו הוא 20:1, ומגדל הפסגה (הונג קונג) (אנ'), בן 65 קומות.[3] שכונת מיד-לוולס מתאפיינת בסגנון בנייה זה, עם יחס דקיקות של עד 18:1.
בעשור השני של המאה ה-21 החלה בנייתם של מגדלי עיפרון בניו יורק.[4] שורת המיליארדרים, לאורך הקצה הדרומי של סנטרל פארק במנהטן, כוללת מגדלי עיפרון אחדים, בהם מגדל סטיינויי (אנ'), שיחס הדקיקות שלו, 24:1, הופך אותו למגדל הדק בעולם.[5]
עיר נוספת שבה מגדלי עיפרון רבים היא מלבורן שבאוסטרליה,[6] שנכנסה לתחום זה עם הקמתו של מגדל הדירות פניקס בשנת 2013. המגדל נבנה על מגרש שרוחבו 6.7 מטר. תחילה תוכנן המגדל לגובה של 40 קומות, אך בעקבות התנגדות השכנים התכנון הוקטן ל-28 קומות בגובה 88.5 מטר, שיוצרים יחס דקיקות של 13.2:1.[7][8] אחריו נבנה בית קולינס, שגובהו 195 מטר על שטח ברוחב 11.5 מטר, ביחס דקיקות של 16.96:1.[9]
הנדסה
שיפור באיכות חומרי הבנייה (בטון ופלדה) ובחוזקם מאפשר בניית מגדלי עיפרון. זהו מרכיב קריטי בתכנונם של מגדלי עיפרון. אתגר הנדסי עיקרי בתכנון מגדלי עיפרון הוא התמודדות עם תנודת הבניין מחמת רוחות, שעלולה לגרום אי-נוחות לדיירים. פתרונות שונים ניתנו לבעיה זו, ובהם קומה טכנית במרכז הבניין, שמאפשרת מעבר רוחות דרכה. צעד זה מצמצם את השפעת הרוחות ב-10%-15%. דוגמה לפתרון זה ניתן לראות בבניין שדרת פארק 432 (אנ') בן 84 הקומות, שלו יחס דקיקות של 15:1 ובו קומות טכניות אחדות. פתרון אחר הוא חיזוק מבנה הבניין, כך שיהיה עמיד יותר לרוחות. פתרון זה ננקט במגדל סטיינויי.
כיוון ששטח הבסיס של המגדל קטן יחסית, הוא זקוק ליסודות עמוקים יותר. התייחסות מיוחדת נדרשת גם להגנה מפני שרפות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Dewolf, Christopher (6 באוקטובר 2016). "The Vertical City, Part I: How Hong Kong Grew Up". Zolima CityMag.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Try a Little Slenderness: Explorations on the Hong Kong Pencil Tower". Faculty of Architecture, The University of Hong Kong.
- ^ "Future City:20-21 Slender Towers". The Skyscraper Museum.
- ^ Howley, Kathleen (29 בדצמבר 2019). "New York Tops Ultra-Prime Residential Sales List As 'Pencil Thin' Wins". Forbes.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
נעמה ריבה, חדש בקו הרקיע של ניו יורק: המגדל הדק בעולם, באתר הארץ, 11 באפריל 2022
- ^ Cheung, Alison (17 באפריל 2019). "Why Melbourne will see more skinny skyscrapers". Commercial Real Estate.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Joe Rollo, Phoenix Apartments brings the skinny tower to Melbourne, The Sydney Morning Herald, November 29, 2013
- ^ Linda Cheng, Melbourne’s next ‘pencil tower’, ArchitectureAU, 16 February 2016
- ^ Kristen Whittle, A Case Study on Designing Superslim in Melbourne, Proceeding of CTBUH 2016 Shenzhen - Guangzhou - Hong Kong Conference
מגדל עיפרון33728833Q100989024