מג'יד ארסלאן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זקוק לעריכה לשונית ולמכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זקוק לעריכה לשונית ולמכלולזציה. |
האמיר מג'יד תאופיק ארסלן (בערבית: مجيد أرسلان, פברואר 1908, שוויפאת, לבנון - 18 בספטמבר 1983, חאלדה, מדרום לביירות) היה בנו של האמיר תאופיק ארסלן שסייע ליצירת לבנון הגדולה בשנת 1920.
היו לו שלושה אחים: נוהאד, ריאד, מלחם ואחות: זהיה. בשנת 1932, הוא נשא לאישה את בת דודתו, האמירה לאמיס שיהאב. היא ילדה לו שני בנים: תאופיק (1935-2003) ופייסל (נולד ב-1941). בשנת 1956, לאחר מותה של אשתו, האמיר נשא לאישה את חוולה ג'ומבלאט. היא ילדה לו שלוש בנות: זיינה, רימה ונג'ווה ובן: טלאל, חבר הפרלמנט לשעבר וסגן ראש מחוז עאלי, הר לבנון. היה ידוע בכישוריו ברכיבה על סוסים, אותם בדרך כלל הפגין בעיירה הדרומית אלמג'ידייה, שנקראה על שמו. למד בבית הספר הצרפתי השנוי במחלוקת, Mission Laique Francaise.
קריירה פוליטית
האמיר מג'יד ארסלן היה מנהיג דרוזי. לדרוזים יש שתי משפחות פאודליות מסורתיות שולטות: משפחת ארסלן ומשפחת ג'ונבלאט. ארסלן היה מנהיגם של היזבקים, השייכים לארסלנים. הוא השתתף בבחירות לפרלמנט בשנת 1931 וזכה במושב הדרוזי של מחוז עאלי. בני בריתו גם כן זכו בבחירות. משנת 1931 עד מותו בשנת 1983, הוא ובעלי בריתו זכו בכל הבחירות לפרלמנט בשנים 1934, 1937,1943, 1947, 1951, 1953, 1957, 1960, 1964, 1968 ו-1972.
במשך 35 שנות פעילותו הפוליטית, מג'יד ארסלן כיהן במספר רב של תפקידי שרים:
- אוקטובר 1937: שר החקלאות
- ספטמבר 1943: שר הביטחון ובריאות
- יוני 1944: שר הביטחון ובריאות
- מאי 1946: שר הביטחון ובריאות
- דצמבר 1946: שר הביטחון & תקשורת
- יוני 1947: שר הביטחון & תקשורת
- יוני 1948: שר החקלאות והביטחון
- אוקטובר 1949: שר הביטחון
- פברואר 1954: שר הביטחון ובריאות
- יוני 1955: שר הביטחון
- מרץ 1956: שר הביטחון
- נובמבר 1956: שר החקלאות ובריאות
- אוגוסט 1957: שר הביטחון & תקשורת
- מרץ 1958: שר החקלאות
- אוגוסט 1960: שר הביטחון
- אוקטובר 1961: שר הביטחון
- אוקטובר 1968: שר הביטחון והמשפטים
- ינואר 1969: שר הביטחון
- נובמבר 1969: שר הביטחון
- מאי 1969: שר הביטחון
- יוני 1973: שר המדינה
- אוקטובר 1974: שר הבריאות
- יוני 1975: שר החקלאות ובריאות & השיכון
עצמאות לבנון של 1943
האמיר היה המנהיג של עצמאות לבנון בשנת 1943, כאשר הנשיא בשארה אל-ח'ורי עמיתיו השרים נלקחו לכלא ראשיא על ידי הצרפתים. מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918, הצרפתים הפכו את לבנון לקולוניה. בשנת 1943, מנהיגי של המדינה יחד עם השרים יצרו את האמנה הלאומית הקובעת כי:
- לבנון היא מדינה עצמאית בעלת אופי ערבי.
- לבנון לא תישלט לא על ידי מזרח ולא על ידי מערב.
- לא לקולוניזציה.
- עדות דתיות ייוצגו בכל המשרדים הממשלתיים ובכל תפקידי הציבור.
- ממשלת לבנון צריכה לקחת תחת שליטתה המכס, הרכבת ואת Regie (מונופול טבק).
- ממשלת לבנון אמורה לפקח ולשלוט בגבולותיה.
ב-10 בנובמבר 1943, הצרפתים עצרו את הנשיא הלבנוני בשארה אל-ח'ורי, ראש הממשלה ריאד א-סולח והשרים כמיל שמעון עדל אוסייראן ועבד אל-חמיד כראמי. הצרפתים השתמשו בשכירי חרב סנגלים על מנת להעביר את האסירים הפוליטיים לכלא ראשיא שבבקעא. השרים מג'יד ארסלן, סברי חמאדה וחביב אבי סחלה ניצלו ממעצר בשל כך שלא נכחו בבתיהם באותו לילה.
ב -11 בנובמבר, שלושת השרים שניצלו, יצרו את "ממשלת לבנון החופשית", כשחביב אבי סחלה ראש הממשלה ומג'יד ארסלן כראש המשמר הלאומי. משרדיהם ישבו בבשמעון, כפר הנמצא כ-30 ק"מ מביירות. מג'יד ארסלן אסף סביבו קבוצת גברים וכוחות ארטילריה והתכונן למרד מזוין ומאבק בכוחות הצרפתים. בינתיים, התפרעויות אירעו בכל רחבי לבנון. השרים ערכו ישיבה סודית בה הם ציירו וחתמו על הדגל החדש, אותו הם העבירו לקבינט בבשמעון.
ב -21 בנובמבר 1943, בעקבות מהומות, שביתות, המרד המזוין של ארסלן והתערבות של הערבים ושל מדינות המערב (בעיקר בריטניה), האסירים הפוליטיים שוחררו. האסירים המשוחררים עברו בבשמעון בדרכם לביתם, על מנת להודות למורדים. ואז הם שרו את ההמנון הלאומי הלבנוני, ומג'יד ארסלן כרע ברך בפני הדגל הלבנוני ונישק אותו. ביום 22 בנובמבר 1943, לבנון הוכרזה כמדינה עצמאית.
הקמת צבא לבנון
בתור שר הביטחון, מג'יד ארסלן הקים את צבא לבנון יחד עם פואד שיהאב.
קרב מלכייה
ערך מורחב – קרבות מלכיה
ביוני 1948, מג'יד ארסלן הוביל מסע מלחמה לארץ ישראל במלחמת העצמאות וכבש בסיוע שריוניות סוריות את הכפר הערבי מלכיה.
קישורים חיצוניים
