מבחן ביאורט
מבחן ביאורט (הנקרא באנגלית גם מבחן פיוטרובסקי) זוהי תגובה כימית הבאה לגלות נוכחות קשרים פפטידיים בתמיסה הנבדקת. התגובה מבוססת על כך שבנוכחות הקשר הפפטידי יון נחושת בעל דרגת חמצון 2+ יוצר קומפלקס בתמיסה אלקלית בצבע סגלגל.
התגובה מאפשרת לגלות את ריכוז החלבונים כי זה נמצא ביחס ישר עם כמות חומצות אמינו בפפטיד. כך שעוצמת הצבע בגל 540 ננומטרים, בהתאם לחוק בר-למברט, הוא ביחס ישר לכמות הפפטיד.
הריאגנט שמשתמשים בו למבחן איננו מכיל ביאורט (אנ') אך למולקולה הזו המבחן הזה יוצא חיובי גם כן ומכאן מגיע שמו.
בתגובה נחושת עם דרגת חמצון 2+ מתחברת לחנקנים שבתמיסה ועוברת חיזור לדרגת חמצון 1+. התגובה רגישה לבופרים של טריס ואמוניה מה שעושה אותה ללא שימושית אם הפפטידים הוצעו ממשקע של סולפט אמוניה. התגובה אינה רגישה מספיק לכם הכי מתאימה לשימוש עם רקמות תאים ומקורות אחרים עשירים בפפטידים[1].
ריאגנט ביאורט
הריאגנט של המבחן מורכב מנתרן הידרוקסידי, הידראט נחושת גופרתית ואשלגן נתרן טארטראט[2] שנוסף לכלציה וייצוב יוני נחושת.
אופן ביצוע המבחן
תמיסה מימית הופכים לבסיסית בעזרת בסיס חזק (תמיסה של 1% הידרוקסיד נתרן או אשלגן). בהמשך מוסיפים כמה טיפות של נחושת גופרתית מומסת במים. בריכוז בין 5 ל 160 מ"ג למ"ל פפטידים בתמיסה היא תהפוך לסגלגלה. רק הפפטידים עם אורך של לפחות שלוש חומצות אמינו תיתן שינוי ספקטרלי מספיק למדידה[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ninfa, Alexander; Ballou, David; Benore, Marilee (2009). Fundamental Laboratory Approaches for Biochemistry and Biotechnology. Wiley. p. 111. ISBN 978-0470087664
- ^ Chemical reagents (באנגלית)
- ^ Fenk, C. J.; Kaufman, N.; and Gerbig, D. G. J. Chem. Educ. 2007, 84, 1676-1678.
