לנסופרזול
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (RS)-2-([3-methyl-4-(2,2,2-trifluoroethoxy)pyridin-2-yl]methylsulfinyl)-1H-benzo[d]imidazole | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| לנסו, לנסופרזול טבע, לנטון | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C16H14N3F3O2S |
| מסה מולרית | 369.363 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 80% או יותר |
| מטבוליזם | בכבד (על ידי CYP3A4, CYP2C19) |
| זמן מחצית חיים | 1–1.5 שעות |
| הפרשה | כלייתי וצואתי |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, כלולה בסל הבריאות[1] |
| דרכי מתן | דרך הפה, עירוי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 103577-45-3 |
| PubChem | 3883 |
| ChemSpider | 3746 |
לנסופרזול הוא מעכב משאבות פרוטונים (PPI) המונע יצירת חומצה גסטרית בקיבה. התרופה שפותחה על ידי חברת טקדה נמכרת באירופה החל מ-1991 והיא התרופה השנייה שיצאה לשוק במשפחת מעכבי משאבות פרוטונים (אחרי אומפרזול).[2] בארצות הברית אושרה לשימוש על ידי ה-FDA ב-1995.
לנסופרזול שייכת למשפחת תרופות מעכבות משאבות פרוטונים בדומה לאומפרזול. לנסופרזול הוא תערובת רצמית (תערובת 1:1 של האננטיומרים דקסלנסופרזול (Kapidex) ולבולנסופרזול). זמן מחצית החיים הממוצע של לנסופרזול בפלזמה הוא כ-1.5 שעות, אולם משך השפעת התרופה הוא יותר מ-24 שעות.
התוויה:
- טיפול בכיבים בקיבה ובתריסריון, וכיבים עם רקע של שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID)
- טיפול ברפלוקס קיבתי ושטי
- טיפול בתסמונת זולינגר אליסון
- טיפול משלים בזיהום הליקובקטר פילורי יחד עם אנטיביוטיקה
תגובות בין תרופתיות:
- מעכבי משאבות פרוטונים מפחיתים את הספיגה של תרופות נגד פטריות (איטראקונאזול, קטוקונאזול) ועשויים להעלות את הדיגוקסין בפלזמה
- מעלה את ריכוז הסילוסטזול בפלזמה (סיכון להרעלה)
- ספיגת לנסופרזול עשויה להיות מופחתת על ידי: סוכראלפאט, אמפיצילין, ביסאקודיל, דלאווירדין, פלווקסמין, אמינופילין, תאופילין, ווריקונאזול, אסטמיזול
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לנסופרזול, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
- ^ History 1985-1999, באתר Takeda
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.