למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה
למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה היא תהליך לימוד שיתופי שבו משתמשים הלומדים בטכנולגיות מיחשוב לצורך הגדרה משותפת של בעיה ולהגעה לפתרון משותף. מושג נרדף הוא למידה שיתופית נתמכת מחשבים (Computer-supported collaborative learning, CSCL). תהליך זה כולל[1] שיתוף, תיווך מחשב ולימוד מרחוק כאשר אחת התוצאות של התהליך היא הפנמה של הפרט את מה שנלמד בקבוצה. התהליך גם מגדיר קהילת בניית ידע - ידע הנבנה במשותף על ידי הפרטים שבקהילה ומקבל משמעות שיתופית.
היסטוריה
טכנולוגיית מחשוב אינטראקטיבית נוצרה ביסודה באקדמיה. הדוגמאות הראשונות של שימוש של טכנולוגיה בהדרכה היו ביישום של טכניקות ביהביוריסטיות שהיו פופולריות באמצע המאה העשרים, כאשר בשנות ה-70 הגישה הקוגניטיביסטית תפסה תאוצה בקרב מחנכים, ביחד עם טכנולוגיות שמשלבות מודלים של אינטליגנציה מלאכותית שהחלו להופיע. CSCL[2] נוצרה כאסטרטגיה עשירה בשימושים מחקריים עבור הפילוסופיות המתרחבות - קוגניטיביזים וקוגניטיביזים חברתי.
מחקרים מעמיקים ב CSCL נעשו במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים. הסדנה המוקדמת ביותר שהתייחסה באופן ישיר ל-CSCL הייתה בנושא "joint problem solving and microcomputers" - סדנה שנערכה בסן דייגו ב-1983. ב-1989 המונח "computer supported collaborative learning" הופיע בסדנה שנתמכה על ידי NATO בעיר מרטאה שבאיטליה. סדרת כנסים דו שנתיים בנושא CSCL התחילה ב-1995. בכנסים של 2002 ו-2003 הוקמה קהילת ISLS [3] על מנת לנהל את כנסי ה-CSCL וה-ICLS ,את כתב העט ijCSCL[4] ואת כתבי העט של ה-JLS. כתב העט ה-ijCSCL הוקם על ידי קהילת המחקר של ה-CSCL ועל ידי ה-ISLS, והוא התחיל לפרסם כל רבעון החל מ-2006. כתב העט שפיט ומפורסם גם במרשתת וגם באמצעות עותקים קשיחים.
ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות הרשתות החברתיות והצורך הגדל של הפרט להבין ולהשתמש בטכנולוגיות אלו זימנו חוקרים מתחומים שונים לתחום ה-CSCL[5]. כיום משתמשים ב-CSCL בבתי ספר מקוונים ולא מקוונים ובקהילות העוסקות בהבניית ידע כגון ויקיפדיה.
פרויקטים ראשונים בנושא:
- פרויקט ENFI באונ' Gallaudet – סטודנטים חרשים או כבדי שמיעה, סיוע בדיונים מבוססי טקסט ובכתיבה משותפת.
- פרויקט CSILE באונ' טורונטו – הדמיית לימוד בבי"ס ללימוד אקדמי סביב בעיה מחקרית.
- פרויקט המימד החמישי באונ' קליפורניה סן דייגו – שיפור כישורי קריאה ופתרון בעיות באמצעות מבוך הכולל חדרים נפרדים ומעודד שיתוף פעולה ושיתופיות.
בסיס תאורטי
בבסיס הגישה ללמידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה עומדת תאוריית הלימוד החברתי של לב ויגוצקי המדברת על ידע כתוצר חברתי, ועל הפנמה[6] של הלומד בעקבות האינטראקציה עם הסביבה התרבותית והחברתית. ויגוצקי הוא גם אבי עקרון ה-Zone of proximal development - אזור היכולת הפוטנציאלית של הלומד, שבו הוא מסוגל לפעול באמצעות תיווך ותמיכה מצד אדם אחר. בהקשר זה נתפסים הפרטים המשתתפים בלמידה חברתית כמי שמסוגלים לתמוך זה בזה, על פי הידע שלהם בכל תחום. קהילת למידה כוללת ניהול דיונים, פתרון בעיות משותפות, למידה דיפרנציאלית על פי העניין של המשתתפים ועוד. למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה מתחברת לתפיסות מודרניות הרואות בלמידה תהליך שמתרחש לא רק במוחם של הלומדים, אלא גם בניסיון המשותף שלהם. הבסיס התאורטי של טכנולוגית למידה זו מצוי בתאוריה החברתית הפרקטית[7] ובתאוריות למידה דיאלוגיות[8]. בלמידה שיתופית הדגש מושם על השפעת הלימוד הקבוצתי על הפרט, בעוד שבלמידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה יחידת הניתוח הבסיסית היא הקבוצה, במובן של יצירת משמעות משותפת. מושגים קשורים נוספים הם למידה מרחוק ולמידה מתוקשבת.
יש להבחין בין שיתוף פעולה (Cooperation) לשיתופיות (Collaboration) בלמידה קהילתית. בשיתוף פעולה אנשים מחלקים ביניהם את העבודה, בעוד שבשיתופיות הם מבצעים אותה יחד[9]. שיתופיות בפתרון בעיות משותף היא[10] יצירת משמעות משותפת[11] באמצעות דיון בדרך ליצירת תפיסה משותפת של הבעיה, בניגוד לייצוג נפרד של הבעיה הקיים בקבוצת לימוד מבוססת שיתוף פעולה. לפי הגדרה זו שיתופיות כלמידה שמתרחשת בסיטואציה חברתית שבה קיימת בנייה של ידע שיתופי. על פי אפיון זה הפעילות שמייצרים חברי הקבוצה היא לא פעילות למידה פרטנית, אלא אינטראקציה קבוצתית של שיתוף ומשא ומתן.
מאפיינים של CSCL
למידה שיתופית מתאפיינת כפעילות שבה החברים בקבוצה נמצאים בתהליך דיאלקטי מפרה, שבו עצם האינטראקציה החברתית מכוננת למידה משמעותית. CSCL כוללת מאפיינים וכלים המאפשרים גיבוש קבוצה של לומדים ביחד לצורך פעילויות יצירתיות, חקירה אינטלקטואלית ואינטראקציה חברתית. בין מאפייני CSCL:
- כתיבה משותפת - היכולת לכתוב במשותף תוכן, תוך קיום דיון על התוכן הנכתב ותוך יכולת עריכה והוספה. חשובה מאד גם היכולת לשמר באופן ממומחשב את כלל התהליך, הן לצורכי תיעוד והן לצורכי ביטולי עריכה הדדיים, חזרה לגרסה קודמת וכו'.
- פורום – קיומו של דיון מרובה משתתפים, הגם שאינם נמצאים בכיתה אחת או במקום אחד, מתאפשר הודות לתוכנות פורום התומכות בכתיבת תוכן על ידי כל משתתף, יכולות תגובה הדדיות, ויכולות נוספות כגון ניטור וסטטיסטיקות שונות.
- מערכות ויקי מאפשרות כתיבה משותפת + דיון בכלי אחד. הוויקים תומכים בכתיבה משותפת בצורה די טובה, אם כי יכולת הדיון שלהם בדרך כלל נופלת בהרבה מזו של תוכנות הפורום הייעודיות.
- הודעות בין אישיות וקבוצתיות - מערכות הודעות בין אישיות מאפשרות אינטראקציה ישירה יותר ומהירה יותר בין המשתתפים מאשר בדיוני פורום, כשמרביתן בנות שורה אחת, והן מספקות מידע על נוכחות (presence), על כתיבה בזמן אמת של משתתף מסוים, וכו'.
- חקירה משותפת - כלי חקירה משותפת תומכים במחקר משותף של מספר משתתפים, ובין היתר תומכים בריבוי ערוצים המאפשר לנהל דיונים בנושאים שונים בתוך אותו תחום מחקר.
- פתרון בעיות משותף, משמעות משותפת - זוהי המהות של CSCL: היכולת להגדיר את הבעיה, לנהל את תהליך הפתרון ולהגיע לפתרון, כאשר כל זה קורה באופן משותף הוא ליבה של גישת CSCL. בסוף התהליך נוצרת משמעות משותפת למושגים הנלמדים[10], שהיא לא בהכרח האמת האבסולוטית.
יתרונות וחסרונות של למידה שיתופית נתמכת מחשב (CSCL)
למידה שיתופית מובילה לרמות גבוהות של למידה, חשיבה ביקורתית, הבנה משותפת של התחום הנלמד, ושימור הידע הנלמד לטווח זמן ממושך. למידה שיתופית מסייעת בנוסף לרכישת כישורים חברתיים, משפרת את התפישה החיובית לגבי חברי הקבוצה והחומר הנלמד ומסייעת בלכידות קבוצתית. תנאים אלו משפרים את ההבניה החברתית של הידע ומאפשרים את התפתחות היכולות האישיות של הלומדים.
אינטראקציה חברתית היא המפתח לשיתוף פעולה בתהליך הלמידה השיתופית נתמכת מחשב. ללא אינטרקציה חברתית לא יתקיים שיתוף פעולה.[12]
על אף יתרונות CSCL כגישת למידה מתקדמת, קיימים עדיין מחסומים ליישום מצליח של השיטה. מבין הבעיות הבולטות היא החיבוריות למחשב, ולמרות שהגישה למחשבים השתפרה בעשורים האחרונים, היחס של מורים לשימוש במחשבים המחוברים לרשת ממשיך להיות מחסום למימוש של CSCL כגישה פדגוגית[13].
מעבר לכך, מורים ומדריכים מגלים כי הזמן הדרוש לבקר את פעילות המשתתפים, להעיר הערות ולהעניק ציון על העבודה, יכול להיות גדול מהזמן הדרוש לפעילות כיתתית מסורתית. המורים או המדריכים צריכים גם לתכנן את המשימה כך שתהיה מתאימה לפעילות בשיטת ה CSCL . אם המשימה קלה מידי, קיים סיכון שעבודת צוות אינה הכרחית. בנוסף, נדרשת הדרכה ראשונית עבור המשתתפים כיצד לעבוד בשיתופיות. בעיה נוספת היא כתיבת יתר, שבמסגרת חוויית ה CSCL גורמת ליצירת שיתופיות "מזויפת". כתיבת יתר שכזו עלולה לפגוע במנגנונים החברתיים, קוגניטיביים ורגשיים הקיימים במסגרת תהליך ה CSCL. כמו כן, מדריכים או מורים נוטים להתפתות לשימוש בטכנולוגיה גם למשימה שאינה דורשת זאת בהכרח, וכתוצאה מכך מחשבים יכולים להוות מכשול לשיתופיות במקום תמיכה[14]
למידה שיתופית מבוססת מחשב המתקיימת בצורה א-סינכרונית חסרה בדיאלוגים, וכתוצאה מכך מובילה לכישלונות הבאים לידי ביטוי בפן החברתי ופחות בפן הטכני. אחד החסרונות נובע מהנחת יסוד שגויה לפיה אינטראקציה חברתית מתקיימת מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. אינטראקציה חברתית אינה תוצר של תשתית טכנולוגית המאפשרת אינטראקציות ושיתוף, אלא תוצר של גורמים שונים. חיסרון נוסף מתקיים עקב הנטייה להגביל אינטראקציה חברתית לפן הנוגע ללמידה ומכוון תהליכים קוגניטיביים, בזמן שעידוד קיום אינטראקציות חברתיות נזנח הצידה. חולשות אלו מתעצמות כאשר מדובר ב-CSCL והשימוש בפלטפורמות להעברת מסרים כתובים כגון מיילים, וואטספ, פורומים, המשפיעים על האופן בו מסרים עוברים ומתורגמים. כתוצאה מכך מושפעות מערכות היחסים בקבוצה. סביבות CSCL באות לידי שימוש במסגרת ביצוע משימות, אך מדירות אינטראקציות חברתיות מחוץ למסגרת ביצוע המשימה. לרוב, חברי הקבוצה אינם מוכרים אחד לשני והם בעלי "אפס" היסטוריה משותפת[12].
הערות שוליים
- ^ Stahl, G., Koschmann, T., & Suthers, D. (2006). Computer-supported collaborative learning: An historical perspective. Cambridge handbook of the learning sciences, 2006, 409-426.
- ^ Koschmann, T. D. (1996). CSCL, theory and practice of an emerging paradigm. Routledge.
- ^ international Society of Learning Sciences
- ^ International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning
- ^ Resta, P., & Laferrière, T. (2007). Technology in support of collaborative learning. Educational Psychology Review, 19(1), 65-83.
- ^ Internalization
- ^ Lave & Wenger 1991
- ^ e.g., Hicks,1996
- ^ Dillenbourg, P. (1999a). What do you mean by "collaborative learning"? In P. Dillenbourg (Ed.), Collaborative learning: Cognitive and computational approaches (pp. 1-16). Amsterdam, NL: Pergamon, Elsevier Science.
- ^ 10.0 10.1 Roschelle, J., & Teasley, S. (1995). The construction of shared knowledge in collaborative problem solving. In C. O'Malley (Ed.), Computer-supported collaborative learning (pp. 69-197). Berlin, Germany: Springer Verlag.
- ^ Shared Meaning
- ^ 12.0 12.1 Kreijns, K. Kirschner, P. A., & Jochems, W, Identifying the pitfalls for social interaction in computer-supported collaborative learning environments: : a review of the research, Computers in human behavior 19(3), 2003, עמ' 335-353
- ^ Bannon, Liam J. (1989). Issues in computer supported collaborative learning. Chapter to appear in Proceedings of NATO Advanced Workshop on Computer-Supported Collaborative Learning (Claire O'Malley, Editor) held in Maratea, Italy, Sept. 1989.
- ^ Dillenbourg, P. (2002). Over-scripting CSCL: The risks of blending collaborative learning with instructional design.
