לך לך אמרינן לנזירא

לך לך אמרינן [ל]נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב (תרגום: "לך לך אומרים לנזיר, סביב לכרם אל תתקרב") הוא משל המופיע בתלמוד במספר מקומות כדי להסביר מדוע צריך לעיתים לאסור דבר שבעיקרו מותר. כפי שנזיר, שאסור לו לאכול ענבים או לשתות יין, מורחק אפילו מהתקרבות לכרם כדי שלא ייכשל באכילת ענבים, כך נאסר דבר המותר בעיקרו עקב החשש שאם הוא יותר, האדם עלול להיכשל בגוף האיסור.

דוגמאות

נזיר: בגמרא בבא מציעא מובא משל זה ביחס לנזיר עצמו, שאם נזיר עובד בכרם, אין לו זכות להעביר את זכותו לאכול ענבים, לאשתו ובניו, למרות שכל פועל רשאי לעשות כן, משום "לך לך אמרין נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב", ופירש רש"י, כלומר קנס הוא שקנסוהו שימנע עצמו מלהשכיר לענבים.
יין נסך: יין נסך הוא איסור שתייה והנאה מיין שיש חשש שגוי ניסכו לעבודה זרה, ובגמרא מסופר שרב ירמיה אסר לשתות יין שגוי מזג לתוכו מים, מהטעם של "לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב". משל זה הובא אף לגבי הדין המורה לאסור לגוי להוליך ענבים לסחיטה בגת, למרות שבשלב זה עדיין אין מדובר ביין ואין אפשרות לנסך את היין, נקבע הדבר לאיסור עקב הצורך בהרחקה מהאיסור.
חמץ בפסח: במסכת פסחים מובא האיסור להכניס בפסח, חומץ וקמח בקדירה אחת, שנראה כמים וקמח, הגורם לחימוץ, משום לך לך אמרין נזירא.
עריות: במסכת עבודה זרה מובאת אמרתו של עולא, שבעריות "קריבה בעלמא אסור", כלומר כל קרבה אפילו היא אינה נעשית בדרך איסור, משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב.

תוקף האיסור

למרות האיסורים הנובעים משימוש במשל זה, ניתן להצביע על הבדלים בין איסורים אלו לאיסורים מעיקר הדין, כפי שמביא התוספות בשם רבינו תם, שהאיסור הוא על השתייה ולא על ההנאה, וכך במוזג מים לתוך יין, למרות שהוא נאסר בשתייה, הוא מותר בהנאה, הבדל נוסף הוא אם נעשה הדבר, לדוגמה אם הוליך גוי ענבים לגת לצורך סחיטתם, בדיעבד אין הם נאסרין, שכן ההוראה הנובעת מהמשל היא לכתחילה, בשל הצורך להרחיק מהאיסור עצמו.