ליידי אן קנינגהאם
| לידה | 1580 |
|---|---|
| פטירה | 1646 (בגיל 66 בערך) |
| ידועה בשל | הובלת חיל פרשים של נשים וגברים והגנה על הכנסייה בסקוטלנד |
| תואר | ליידי |
| בן זוג | ג'יימס המילטון, המרקיז השני מהמילטון |
| מספר צאצאים | 5 |
ליידי אנה (אן) קנינגהאם, המרקיזה מהמילטון (1580 בקירוב – 1646[1]) הובילה יחידה מעורבת מגדרית (גברים ונשים) של חיל פרשים במהלך "הקרב" על ברוויק ב-5 ביוני 1639.
רקע ומשפחה
ליידי אנה הייתה בתם הרביעית של ג'יימס קנינגהם, הרוזן השביעי מגלנקיירן ורעייתו מרגרט, בתו של סר קולין קמפבל מגלנורצ'י,[1] משפחתה הייתה ידועה במחויבותה מימי קדם לפרוטסטנטיות. אחותה הייתה כותבת הזיכרונות ליידי מרגרט קנינגהם.
קנינגהאם נישאה לג'יימס המילטון, המרקיז השני של המילטון ב-30 בינואר 1603. לזוג נולדו שני בנים - ג'יימס המילטון, הדוכס הראשון של המילטון (1606–1649) וויליאם המילטון, הדוכס השני מהמילטון (1616–1651) - ושלוש בנות, ליידי אן המילטון (נישאה ליו, הרוזן השביעי מאגלינטון), ליידי מרגרט המילטון. (נישאה לג'ון, רוזן קרופורד ולינדזי) וליידי מרי המילטון (נפטרה ב-1633, נישאה לג'יימס דאגלס, הרוזן השני מקווינסברי).
לאחר נישואיה, ניהלה קנינגהאם את אחוזות המילטון, במיוחד כאשר בעלה היה בבית המשפט בלונדון. היא כתבה ספרי חשבונות בקליגרפיה נטויה (אנ'), תוך שימוש בערבוב של ספרות ערביות ורומיות.[2]
הנין שלה היה סר וויליאם המילטון, בעלה של אמה, ליידי המילטון, הידועה בעיקר בתור חברה של לורד נלסון.
חשיבותה ההיסטורית
קנינגהאם נודעה כמגנת הכנסייה הפרסביטריאנית בסקוטלנד מפני ניסיונותיו של צ'ארלס הראשון להמיר את כל סקוטלנד לאנגליקניזם, וכמנהיגה פעילה בתנועת ברית ההתנגדות הלאומית של סקוטלנד (תנועה דתית פוליטית שתמכה בכנסייה הפרסביטריאנית של סקוטלנד ובבסוברניות מנהיגיה בענייני דת).
בנה, ג'יימס המילטון, הדוכס הראשון של המילטון, צידד בצ'ארלס הראשון. כשניסה להנחית צבא בחוף הסקוטי ב-1639, ארגנה קנינגהאם את ההגנות, גייסה חייל פרשים של נשים וגברים ו"יצאה עם אקדח שהיא נשבעה לירות בו בבנה אם יציע לו לעלות לחוף".[1][3] אחד הדיווחים אודותיה תיאר כי "היא מתהלכת בשריון ועם אקדח לצדה מוכנה, ומאחלת לו שם, ואמרה שהיא תקבור את הכדורים במעיו".[4]
לקראת מה שאמור היה להיות קרב ברוויק, ב-5 ביוני 1639, רכבו הפרשים בהנהגתה תחת דגל עליו צוירה יד הדוחה ספר תפילה, ונכתב בו המוטו "למען אלוקים, המלך, הדת והברית".[1] בסופו של דבר לא התחולל קרב שכן הצבא האנגלי לא היה מוכן להילחם עם הגעתו לברוויק, והמלך צ'ארלס הראשון ניהל במקום הקרב משא ומתן להסכם הפסקת אש.
בסופו של דבר, הוביל מאבקם של הסקוטים בצ'ארלס הראשון לקביעת זכותם לכנסייה חופשית ולפרלמנט חופשי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Rosalind K. Marshall, "Cunningham, Anna, marchioness of Hamilton (d. 1647)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004 accessed 15 Oct 2017
- ↑ Rosalind K. Marshall, Virgins and Viragos: A History of Women in Scotland (Collins, 1983), p. 129.
- ↑ A Historical Dictionary of British Women, eds Cathy Hartley and Susan Leckey (Routledge, 2003) מסת"ב 978-1-85743-228-2
- ↑ HMC 6th Report: Hood (London, 1877), p. 347.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ליידי אן קנינגהאם".
ליידי אן קנינגהאם40187758Q4813