לווייתני שיניים

לווייתני שיניים
	; סטנלה ארוכת חרטום
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	לווייתנאים
תת־סדרה:	לווייתני שיניים
שם מדעי
	Odontoceti

לווייתני שיניים (שם מדעי: Odontoceti) הם תת-סדרה בסדרת הלווייתנאים. לווייתני השיניים הם, כפי שמשתמע משמם, בעלי שיניים. מאפיין זה הוא המבדיל אותם מהפרטים בתת-הסדרה השנייה בסדרת הלווייתנאים, לווייתני המזיפות. לווייתני השיניים הם ציידים פעילים, והם ניזונים מדגים, מדיונונים ובמקרה של האורקה וקרוביה גם מיונקים ימיים ואף כרישים.

אנטומיה

ללווייתני שיניים יש חור נשימה אחד בקצה העליון של ראשם. הגולגולות של לווייתני השיניים אינן סימטריות. מוחם גדול יחסית, והקשר בין שתי אונותיו רופף יחסית. ללווייתני השיניים יש רקמה שומנית בראשם הנקראת מלון (Melon), המשמשת לריכוז אלומת גלי הקול שהם מפיקים. אין להם מיתרי קול, ובמקומם הקול מופק במערכת חור הנשיפה. לווייתני השיניים איבדו את היכולת להריח, ואין להם בלוטות רוק. הראש, לרוב, מסתיים בחרטום מוארך. בפיהם מספר שיניים משתנה, החל משתי שיניים ועד ל-200 שיניים. כל שיניהם זהות, ואין אצלם חלוקה לשיניים חותכות, טוחנות וכן הלאה.

התנהגות

רוב התקשורת בין לווייתני השיניים נעשה באמצעות קולות. הם מפיקים מגוון רחב של קולות, המשמשים לתקשורת בין פרטים, להתמצאות באמצעות איכון הד (ביסודו של דבר, פליטה של גלי קול ומיפוי הסביבה באמצעות ההד החוזר מהם) ולאיתור וללכידת מזון. לווייתני השיניים שוחים מהר יחסית. את המינים הקטנים ניתן למצוא באקראי רוכבים על גלים, בהם הגלים שיוצרים כלי-שיט. הדולפינים נצפים פעמים רבות באופן זה. כמו כן, הם ידועים בביצועים האקרובטיים שלהם. ידועה במיוחד ביכולות אלו היא הסטנלה ארוכת-החרטום (סטנלה לוליינית; Stenella longirostris). הם ניזונים מדיונונים, מפינגווינים, מדגים ומטורפים ימיים אותם הם צדים בזריזות. ככלל, לווייתני השיניים חיים בקבוצות המונות עד לתריסר פרטים. קבוצות אלו מכונות להקות. מפעם לפעם הלהקות מתמזגות ויוצרות "להקות-על", שהן התקבצויות של לווייתנים היכולות למנות אלפי פרטים. ביכולתם של לווייתני השיניים לנהל אינטראקציות חברתיות מורכבות, כמו ציד משותף. בשבייה מינים מסוימים מציגים פוטנציאל גבוה ללמידה, ומסיבה זו הם נחשבים בין בעלי החיים האינטליגנטים ביותר.