ליאנדרו ביזיאק
ליאנדרו ביזיאק (באיטלקית: Leandro Bisiach; 1864–1946) היה בונה כינורות איטלקי, שנולד בקאזאלה מונטפראטו ומת בוונגונו סופרייורה.
חייו
ביזיאק החל את הקריירה שלו ככנר. אחרי שבנה לו בכוחות עצמו כינור שזכה לשבחים, גמר אומר להיות בונה כינורות ובשנת 1886 עבר למילאנו, לעבוד עם משפחת אנטוניאצי. השותפות שביזיאק יצר עם בני המשפחה הניבה תוצאות יוצאות דופן בחשיבותן, הודות לכשרונות האמנותיים והכישורים העסקיים שהשקיע בה. אחרי שהעביר את סדנתו לאתרים שונים, פרש אל הווילה שלו בונגונו (וארזה) והניח את עסקיו במילאנו בידי בניו.
ביזיאק היה משכמו ומעלה בתחום המסחר בכינורות עתיקים, אבל מעל לכל הצטיין בטיפוח דור של בוני כינורות דגולים, בהם גטאנו זגאראבוטו, איג'ינו סדרצ'י, פייטרו בורגי, ג'וזפה אורנאטי ופרדיננדו גארימבטי.
בתקופתו של ביזיאק, הייתה סדנת בניית הכינורות שלו החשובה ביותר באיטליה. בוני כלי קשת שעבדו במעבדתו של ליאנדרו ביזיאק היו: ריקארדו אנטוניאצי, רומיאו אנטוניאצי, גטאנו זגאראבוטו, ג'וזפה אורנאטי, פרדיננדו גארימברטי, איג'ינו סדרצ'י, רוקי ססטו, צ'יפיריאנו בריאני, קאמילו מאנדלי, פריצ'ו ואראניולו, קאמילו קולומבו, וינצ'נצו קאוואני, פייטרו פאראוויצ'יני, אלברט מולייה, אנדרה ביזיאק, קארלו ביזיאק, פייטרו בורגי, מירקו טאראסקוני, ליאנדרו וג'אקומו ביזיאק, איג'יניו סייגה וקארלו פראריו.
אחרי מותם של האחרונים באומני קרמונה הדגולים, לאחר אמצע המאה ה-18, נשארו רק בני משפחת צ'רוטי לשמר את מסורת בניית הכינורות בעיר. הייתה זו משפחת אנטוניאצי שלקחה על עצמה את המשימה להעביר את מעט הידע שנצבר ונשמר מקרמונה למילאנו. אין ספק, כי האירוע החשוב ביותר להתחדשות בניית הכינורות בלומברדיה היה המפגש בין ריקרדו אנטוניאצי וליאנדרו ביזיאק; הודות לכשרונו, טעמו וכישוריו העסקיים, הצליח ביזיאק לייסד בסוף המאה ה-19 סדנה לבניית כלי קשת, שהשיגה עד מהרה מוניטין בינלאומיים.
ליאנדרו ביזיאק השקיע רבות במחקר והמרשמים הנושנים שמצא להכנת לכה בעלת מראה עתיק באו לביטוי ביופיים של הכלים שיצר. הוא עשה שימוש בדגמים של גדולי האומנים, סטרדיווארי, אמאטי, גוארנרי ואחרים, ככל שהזדמנו לו.
ביזיאק זכה בפרסים ואותות הוקרה שונים בתערוכה העולמית של לונדון ב-1895, אטלנטה ב-1895-96, טורינו ב-1898, פריז ב-1900, מילאנו ב-1905 ובריסל ב-1910.
בין הנגנים שהחזיקו ברשותם כלים מתוצרת ביזיאק היו סבסטיאן קאמפזי (Sebastian Campesi ), (כנר ג'אז אמריקאי נודע) ונתן מילשטיין, שכינורו היה העתק של סטרדיווארי משנת 1678, שליאנדרו ביזיאק בנה בשנת 1920.
מקור
- צ'ארלס בר וקרלו קייזה, "משפחת ביזיאק" מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין.
לקריאה נוספת
- La Liuteria Italiana / Italian Violin Making in the 19th and 20th centuries - Umberto Azzolina
- I Maestri Del Novecento - Carlo Vettori
- La Liuteria Lombarda del '900 - Roberto Codazzi, Cinzia Manfredini 2002
- Dictionary of 20th Century Italian Violin Makers - Marlin Brinser 1978
- Vannes, Rene (1985) [1951]. Dictionnaire Universel del Luthiers (vol.3). Bruxelles: Les Amis de la musique. OCLC 53749830.
- William, Henley (1969). Universal Dictionary of Violin & Bow Makers. Brighton; England: Amati. ISBN 0901424005.
- Walter Hamma, Meister Italienischer Geigenbaukunst, Wilhelmshaven 1993, מסת"ב 3-7959-0537-0
קישורים חיצוניים
23051310ליאנדרו ביזיאק