לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (באנגלית: Acute promyelocytic leukemia, או בראשי תיבות: APML) היא תת-סוג של לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML).
ב-APML, תאים לבנים לא בשלים (פרומיאלוציטים) מצטברים במח העצם וגורמים לירידה במספרי התאים הלבנים הנורמליים וירידה ביצירת סוגים אחרים של תאים כגון תאים אדומים וטסיות דם.
APML קשורה בדרך כלל בחילוף מקטעים בין הכרומוזומים 15 ו 17 בו חלקים משני הכרומוזומים מתאחדים ליצירת גן חדש משותף המכונה PML /RARA. במקרים נדירים החילוף נגרם בין חלקים של כרומוזומים אחרים הגורם בכך לסוג שונה של APML
התאים הממאירים מחליפים את התאים הנורמלים בלשד העצם, כמו גם בדם הפריפרי. מרבית הסימפטומים של APML נגרמים בשל ירידה בספירת התאים האדומים, ירידה בספירת תאים לבנים, ירידה בספירת טסיות וגורמי קרישה לא תקינים. הסימפטומים כוללים: אנמיה (ספירה אדומה נמוכה), זיהומים, ודימומים.
לחולים ב APML ישנו סיכון מוגבר לפתח DIC) Disseminated Intravascular Coagulation-קרישה תוך-כלית מפושטת). זהו מצב חמור ומסכן חיים בו נוצרים במקביל קרישים בתוך כלי הדם וכן ירידה בגורמי קרישה הגורמת לעליה בסיכון לדימומים. במצב זה נלקחות בדיקות דם לעיתים תכופות, כפעמיים ביום, על מנת לנטר את רמות הטסיות וגורמי הקרישה, וניתנים עירויים של מוצרי דם כגון תאים אדומים, טסיות וגורמי קרישה. לחולים עם AMPL יש סיכוי גבוה יותר של הופעת נטיית דימום מסכן חיים מאשר לחולים עם AML (לויקמיה מיאלואידית חריפה) ומכאן החשיבות של תחילת טיפול כבר עם החשד לקיום המחלה.
איבחון
הרמז הראשון לאבחנה של APML הוא בדרך כלל שטפי דם לא מוסברים הנובעים מקרישיות נמוכה ומתגלים לעיתים תוך כדי צחצוח שיניים או ממכה אקראית, החולה יגלה שטפי דם תת-עוריים על פני חלקים נרחבים בגוף
בבדיקת דם ניתן להבחין בטסיות בלתי שלימות בדם ובשלב מתקדם של המחלה האבחנה היא מהירה וודאית.
שכיחות
APML נגרמת באופן זהה בגברים ובנשים כאחד. גיל אינו מהווה גורם. ישנם פחות מ-30 מקרים של APML בישראל בכל שנה.
הטיפול במחלה
ATRA
הטיפול ב APML מתחיל בהקדם בעת החשד למחלה והוא באמצעות מתן ATRA (All Trans Retinoic Acid) כלומר חומצה רטינואית שהיא נגזרת של ויטמין A. התאים שבבסיס מחלת ה APML, הפרומיאלוציטים, אינם מסוגלים לספוג חומצה רטינואית ולהפוך לתא לבן בשל ונורמלי. ATRA אינה תרופה כימותרפית, אלא תרופה המעלה את הרמה בגוף של החומצה הרטינואית ובכך גורמת לפרומיאלוציטים לספוג חומר זה, להבשיל, להתפתח ולמות כמו כל תא אחר מבלי להצטבר בצורה הלא בשלה.
לפני גילוי הATRA הייתה המחלה בדרך כלל קטלנית כי עד שהטיפול הכימי היה משפיע, הייתה הקרישיות של הדם פוחתת לרמה קטלנית והחולה היה נפגע משטפי דם במוח. עם גילוי הATRA הפכה המחלה ליחסית הפחות קטלנית מבין סוגי הלוקמיה, ועיקר הסיכון הוא מהסתגלות החולה לATRA. כ10 אחוז מהחולים מפתחים התנגדות חזקה לATRA עד כדי בצקות נרחבות באזורים שונים בגוף העלולים להיות קטלניים, אחרי תקופת ההסתגלות לתרופה נעלמת הסכנה והמחלה מתפתחת כמו כל לוקמיה אחרת. הATRA אינו מרפא את המחלה אלא מונע את תופעות הלואי שלה, בשביל לרפא את המחלה נזקקים לטיפול כימותרפי.
כימותרפיה
הטיפול מבוסס על תרופות כימותרפיות. ומטרת הטיפול ההתחלתי המכונה אינדוקציה היא להביא קודם כל למצב של רמיסיה (אחרי הגעה למצב של רמיסיה ניתן טיפול שהורג את יתרת התאים הממאירים הנסתרים, המכונה consolidation therapy (אנגלית: טיפול המבסס את הריפוי). בדרך כלל בלוקמיה מסוג APML אין צורך בהשתלת מח עצם והטיפול מחסל את הסרטן לגמרי.
חזרת המחלה
מחלת הלוקמיה עשויה לחזור ולתקוף את החולה, גם אחרי החלמה. חזרה כזו של מחלה מכונה בלשון המקצועית relapse. במקרה של חזרה יבחר הרופא ההמטואונקולוג את הטיפול לפי הפרוטוקול המקובל.
אזכורים בתרבות
בספר שומרת אחותי חולה קייט בלוקמיה מסוג APL ומטופלת בATRA
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
