לוסי קמפ-וולש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. לוסי קמפ-וולש (באנגלית: Lucy Kemp-Welch; 20 ביוני 1869 – 27 בנובמבר 1958) הייתה אמנית ומורה בריטית שהתמחתה בציור סוסים. בשיאה כציירת בעלי חיים היא מילאה תפקיד דומה לזה של רוזה בונר בצרפת. [1] המוניטין שלה התחדש, והיא ידועה בעיקר בזכות ציוריה הגדולים של סוסי פרא, וסוסים בשירות צבאי שהפיקה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכן בשל איוריה למהדורת 1915 של הרומן "הסייח השחור" של אנה סואל.
ביוגרפיה
ראשית חייה
לוסי קמפ-וולש נולדה בבורנמות', ילדם הראשון של אדווין באקלנד קמפ-וולש, עורך דין וחוקר טבע חובב. היא הראתה מצוינות מוקדמת באמנות והציגה לראשונה כשהייתה בת 14. לאחר שלמדה בבית ספר לאמנות מקומי, בשנת 1892 היא ואחותה הצעירה אדית עברו לבושי (אנ') כדי ללמוד בבית הספר לאמנות של הוברט פון הרקומר. [2] כאחת התלמידות הטובות והאהובות ביותר של הרקומר, היא הצליחה להקים סטודיו משלה, בפונדק ישן הידוע בשם 'קינגסלי'. בשנת 1905 השתלטה קמפ-וולש על בית הספר הרקומר וניהלה אותו עד 1926, תחילה כבית הספר לציור בושי ולאחר מכן, לאחר שהעבירה אותו לגן ביתה, כבית הספר לציור בעלי חיים קמפ-וולש. לאחר 1928 נוהל בית הספר על ידי עוזרה לשעבר של קמפ-וולש, לוסי מרגריט פרובישר (אנ'), כבית הספר לאמנות פרובישר. [3] בזמן שעדיין הייתה סטודנטית, קמפ-וולש ציירה צועני מוליך סוסים ליריד, שהוצג באקדמיה המלכותית לאמנויות ב-1895. קמפ-וולש זכתה להכרה פומבית נוספת בשנת 1897 כאשר הציור שלה ״ציד ביער החדש״ הוצג גם בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית לאמנויות. הציור נרכש על ידי פרנסיס לגאט צ'נטרי תמורת 500 גינאה (אנ'), והוא נמצא כעת באוסף הלאומי הבריטי בגלריית טייט. [4] בסך הכל, לאורך הקריירה שלה הוצגו לקמפ-וולש 61 ציורים באקדמיה המלכותית. [5]
בשנת 1902 נבחרה קמפ-וולש לחברה המלכותית של אמנים בריטים (אנ') (RBA) לצד לואיז ג'ופלינג, והיו לנשים הראשונות שהתקבלו. [6] בשנת 1914 היא הפכה לנשיאת אגודת ציירי החיות. ב-1915 היא סיפקה איורים למהדורה של הספר ״הסייח השחור״ של אנה סואל והשתמשה בסוס "הנסיך השחור" של רוברט באדן-פאוול כמודל. היא איירה בעבר ספרים נוספים.[7] בנוסף לתמונות של סוסים, קמפ-וולש ציירה חיות אחרות, פרחים ונופים. היא גם ציירה לפחות שתי סצנות של ממלחמת הבורים, ובני העיר (אוסף פרטי). שני אלה הציגו סוסים בפעולה צבאית והובילו לכמה הזמנות משמעותיות עבורה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מלחמת העולם הראשונה
בדצמבר 1914, קמפ-וולש הוזמנה על ידי ועדת הגיוס הפרלמנטרית הבריטית לצייר את הגרפיקה של כרזת הגיוס המפורסמת לצבא, ״קדימה! קדימה״.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הועסקו נשים במחסני הצבא באימון והכנת סוסים לשירות צבאי. קמפ-וולש הוזמנה על ידי המדור לעבודת נשים במוזיאון המלחמה האימפריאלית לצייר סצנה במתקן האימון הגדול ביותר שהיה מאויש כולו על ידי נשים. [8] שלטונות המוזיאון לא היו מרוצים מהציור, אשר קמפ-וולש הגישה לראשונה, אך היו מודעים לקומפוזיציה גדולה יותר וטובה בהרבה באותו נושא שהיא ציירה והתכוונה למכור באופן פרטי. קמפ-וולש הסכימה שהציור השני, היה הטוב מבין השניים והסכימה למכור אותו למוזיאון כדי למלא את הזמנה שלה. עם זאת היא לא הסכימה על גובה שכר הטרחה עם מדור עבודת נשים,. ולאחר דיונים ממושכים, תרמה אותו ללא תשלום למוזיאון. [9]
בשנת 1916 קמפ-וולש ביקשה וקיבלה אישור לבקר במחנה ארטילרית השדה המלכותי (אנ') (RFA) בבולפורד (אנ') במישור סולסברי. הפיקוד על המחנה איפשר לקמפ-וולש להקים כן ציור בעוד שמונה סוללות של ארטילריה סוסים רכבו לידה ללא הרף כדי שתוכל לשרטט את צוותי הסוסים בתנועה מקרוב. [10] הסקיצות הללו הובילו לשתי עבודות גדולות, הנמצאות במכון התותחנים המלכותי. ציורים אלה הוצגו באקדמיה המלכותית בשנת 1917 אחד מהם נרכש עבור הטייט. אף על פי שהתמונות היו פופולריות באותה תקופה, ציורים אלו אינם חסרי מבקרים מכיוון שהם סיפקו מבט הרואי על המלחמה, אך מנוגד לתפקיד הקטן של ארטילריה של סוסים במלחמה המודרנית. [11]
חיים מאוחרים יותר
בשנת 1924, קמפ-וולש עיצבה והשלימה פאנל גדול המנציח את פועלן של נשים במהלך מלחמת העולם הראשונה עבור הבורסה המלכותית (אנ'),.[12] מ-1926 ואילך היא התמקדה בתיאור סצנות של חיי צוענים וקרקס ובילתה כמה קיצים בעקבות הקרקס של סנגר, וציירה את הסוסים. [13]
קמפ-וולש התגוררה בבושי, הרטפורדשייר במשך רוב חייה, ומעולם לא נישאה. אוסף גדול מיצירותיה מוחזק על ידי מוזיאון בושי (אנ').[14] הם כוללים ציורים גדולים מאוד של סוסי בר באקסמור (אנ'), סוסי פוני פולו (אנ') דוהרים, סירת ההצלה האחרונה שהושקה על סוסים נמשכת לים גועש, סוסי עבודה כבדים שמושכים עצים כרותים וסוסי חווה קשישים המשתרכים הביתה בסוף היום.
קישורים חיצוניים
- כתבי לוסי קמפ-וולש בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ The Times, 28 November 1958
- ^ David Boyd Haycock (29 March 2023). "Lucy Kemp-Welch: a passionate painter of horses". Art UK
- ^ David Buckman (1998). Artists in Britain Since 1945 Vol 1, A to L. Art Dictionaries Ltd.
- ^ Alicia Foster (2004). Tate Women Artists. Tate Publishing.
- ^ Marion Whybrow (1994). St Ives 1883-1993 Portrait of an Art Colony. Antique Collectors' Club
- ^ he Gentlewoman and Modern Life (London), 22 March 1902.
- ^ Simon Houfe (1996). The Dictionary of 19th Century British Book Illustrators. Antique Collectors' Club.
- ^ Kathleen Palmer (2011). Women War Artists. Tate Publishing/Imperial War Museum.
- ^ Merion Harries & Susie Harries (1983). The War Artists, British Official War Art of the Twentieth Century. Michael Joseph, The Imperial War Museum & the Tate Gallery.
- ^ A Historical Dictionary of British Women. Europa Publications. 1989.
- ^ Richard Cork (1994). A Bitter Truth - Avant Garde Art and the Great War. Yale University Press & The Barbican Art Gallery.
- ^ Cathy Hartley, ed. (2003). A Historical Dictionary of British Women. Europa Publications.
- ^ Frazer Ansell (22 January 2015). "Bushey artist Lucy Kemp-Welch's painting sells for more than £20,000". Watford Observer
- ^ "18 Lucy Kemp-Welch (1869-1958)". 100 Greatest Women Artist, so far..
39312861לוסי קמפ-וולש