לאיוש טרצאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאיוש טרצאי, (עד 1905 טרביטש-Trebitsch[1] בהונגרית: Tarczai Lajos, פקש, 8 בינואר 1881ארצות הברית, אוגוסט 1971). היה פוליטיקאי סוציאליסטי, מורה, סופר, עורך ועיתונאי יהודי-הונגרי. הוא אחיו של ההרפתקן טריביטש לינקולן.[2]

ביוגרפיה

לאיוש טרביטש נולד במשפחה יהודית כבנם של נתן טרביטש, סוחר תבואות עשיר. היו לו שני אחים, וילמוש טרביטש, פקיד בנק, ואיגנץ טרביטש (הפך בשמו לטריביטש לינקולן), הרפתקן, שהפך לכומר פרסביטריאני ולאחר מכן לנזיר בודהיסטי ולסוכן-מרגל.[2] המשפחה עברה לבודפשט ב-1887, שם למד לאיוש.[2] כסטודנט באוניברסיטה הצטרף לתנועת הסטודנטים הסוציאליסטית והרדיקלית, ב-1904 ערך את העיתון "וילאגושאג" (פירושו: האור - Világosság), ובמשך תקופה קצרה היה כתב של היומון נפסבה שופר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. הוא שימש גם כמזכיר "איגוד התובלה" והשתייך לאופוזיציה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות ארווין סבו. עקב השקפותיו האנרכו-סינדיקליסטיות, הוא הכיר היטב את הרוזן ארווין בטיאני (Batthyány Ervin) שהיה מפיץ של דעות אנרכיסטיות בהונגריה, שאת בית הספר שלו הוא גם ניהל בבגטה (Bögöte). משנת 1908 היה חבר בהנהלת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, במשך שנתיים, אך בשל ההרחקה מהמפלגה של דיולה אלפארי התפטר מתפקידו. הוא היגר בשנה שלאחר מכן לארצות הברית, שם תחילה תמך בתנועה הסוציאליסטית ההונגרית ולאחר מכן עבד בעיתונות היומית. הוא ייסד את העיתון הסוציאליסטי בשם "אלארה" (פירושו: קדימה - Előre) בקליבלנד.[2]

בשנת 1910 הצטרפה לשורות תא הבונים החופשיים פטפי בבודפשט.

עבודותיו העיקריות

  • מי הם הבוגדים במולדת? מדברים על היסטוריה (נכתב ללא שם, 1905).
  • מדריך איגודי העובדים (יחד עם שאמו יאסאי)

מוצאו

אילן יוחסין של לאיוש טרצאי
לאיוש טרצאי



( פקש, 8 בינואר 1881)



ארצות הברית, אוגוסט 1971)



אביו:



נתן טרביטש



( פקש, 10 במאי 1841) -







סוחר תבואה

יהודי

סבא מצד אבא:



הרמן טרביטש



יהודי

סבא של סבא מצד אביו:
סבתו מצד אביו של סבא:
סבתא מצד אבא:



פרוינד קטלין

יהודייה

סבא של סבא מצד אביו:
סבתו מצד אביו של סבא:
אִמָא:



יוליאנה פרוינד



(דושנוק, 1846 בערך -)



יהודייה

סבא מצד אמא:



וולף פרוינד (זאב)



יהודי

סבא מצד אמא:
סבא מצד אמא:
סבתא מצד אמא:



פאני האס



יהודייה

סבא מצד אמא:
סבתו מצד אם:



לקריאה נוספת

ראו גם

במקור:

  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Szabadkőműves Páholyok Budapesten. Bp., Heraldika Kiadó, 2006.
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Kernné Magda Irén: Híres paksi elődeink. Életrajzi gyűjtemény. Paks, Pákolitz István Városi Könyvtár, 2014.
  • Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.

בתרגום:

  • ז'וז'אנה אגנש ברני: אכסניות הבונים החופשיים בבודפשט. הוצאת הרלדיקה, 2006.
  • צ'אבה נאג': לקסיקון של ספרות מהגרים הונגרית. המוזיאון הספרותי והמרכז לספרות עכשווית, 2000.
  • אירן מגדה קרן: קודמינו המפורסמים בפקש. אוסף ביוגרפי. פקש, ספריית העיר פקוליץ איסטוון, 2014.
  • יוז'ף פלטינוס: חטאי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית. ע"פ, 1938-1939. יוז'ף בודאי-ברמוואלינר.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון הספר ההונגרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ A Belügyminisztérium 1905. évi 103898. sz. rendelete. MNL-OL 30807. mikrofilm 785. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 40. oldal 28. sor.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Tolna Megyei Levéltári Füzetek 2. Szerk. Dobos Gyula. Szekszárd, 1991. 73. p.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0