כתב נושו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נושו - מילולית: 'כתב הנשים' (סינית מפושטת: 女书) הוא כתב סימניות סיני, שהומצא על ידי נשים במחוז חונאן שבסין. נושו הומצא לפני כמה מאות שנים והועבר מאם לבת. כתב הנושו היה כתב סודי שעבר בין נשים בלבד ורק הנשים ידעו לפענח את סימניו.

היסטוריה

המצאת כתב הנושו, כמו הכתב עצמו, אינה ידועה. אחת הדעות הנפוצות ביותר טוענת כי הכתב הומצא על ידי פילגש צעירה של אחד הקיסרים שכתבה לאחיותיה על סבלה, כלה זו שינתה את סימניות הכתב הגברי על מנת ששומרי הארמון לא יוכלו להבינו. כתב הנושו כולל בתוכו כ-1,500 סימניות אשר הומצאו במהלך הדורות. הנשים בסין בעבר, מרגע שהחלו לקשור את רגליהן (בערך בגיל 6–8) ועד שנישאו לא היו יוצאות מביתיהם ורוב היום יושבו באגף הנשים בבית, כמו כן, לא הורשו הנשים ללמוד את הכתב הסיני האנזי, כתב הנושו שימש כאמצעי תקשורת בין אישה לחברותיה.

מאפיינים

בכתב הנושו קיימות כ-1,500 סימניות ידועות. במקור סימניות הכתב הסיני שונו מעט ונכתבו בקווים עגולים יותר אך במשך השנים הנשים המציא סימניות נוספות השייכות רק לכתב הנושו. הכתיבה בכתב הנושו נעשתה בחרוזים ונכתבה לא רק על דפים אלא גם על מניפות וכן רקמו הנשים את סימניות הכתב על בגדיהם.

כיום

כתב הנושו נתגלה כאשר יום אחד בשנות השישים התעלפה קשישה בסין בתחנת הרכבת, השוטרים, שחיפשו מידע עליה בתוך חפציה, מצאו דפים מלאים סימניות לא ידועות בתוכם. כיוון שהימים היו ימי המהפכה התרבותית בסין, נעצרה האישה בחשד לריגול. המלומדים שהובאו על מנת שיפענחו את הצופן הסודי, הבינו כי הצופן אינו קשור למהפכה. במשך שנות המהפכה בסין, כתב הנושו היה מחוץ לחוק, ולימוד הכתב ושימורו דעכו עד כי היום קיימות נשים בודדות המכירות את הכתב וכן נשארו מעט מאוד כתובות נושו המתעדות את סימניותיו. כיום, כתב הנושו כבר אינו מחוץ לחוק, ואף מנסים לשחזרו עבור תיירים, ישנם מקומות בסין שכתב זה נלמד בבית הספר אבל תהילתו עברה מן העולם והוא נזכר ככתב המגדרי היחיד בעולם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב נושו בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30462019כתב נושו