כתב ליניארי ב'
כתב ליניארי ב', שפה קווית ב' (או קווי ב', באנגלית: Linear B) הוא הכתב של השפה היוונית העתיקה מיקנית. הייתה זו שפה מדוברת בין המאות ה-16 וה-11 לפנה"ס לפני השימוש באלפבית היווני, והשימוש בה דעך עם נפילת התרבות המיקנית. התקופה שבין השימוש בכתב ליניארי ב' לבין השימוש באלפבית היווני, תקופה שבה אין עדות לשפה כתובה, ידועה כתקופת המעבר היוונית.
כתב זה קשור לכתב ליניארי א', כתב שלא פוענח במלואו ששימש את התרבות המינואית. גם כתב זה הוא בחלקו כתב הברות, ובחלקו סמלים לוגוגרפים. המבנה הגרפי של הכתב היפני המודרני בעל אופי דומה.
הכתב
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני - כתב ליניארי ב' |
| פרוטו-יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס) דיאלקטים יווניים: איולית, ארקדו-קיפריוטית, אטית-איונית, דורית; יוונית הומרית דיאלקט אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (מ-300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330 אחרי-הספירה–1453) |
| יוונית מודרנית (מ-1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתאית |
לכתב הליניארי ב' יש בערך 200 סימנים, המחולקים לסימני-הברות עם ערכים פונטיים, ולאידאוגרמות ולוגוגרמות עם ערכים סמנטיים.
סימני הברות
- לטבלה עם סימני ההברות של כתב ליניארי ב', לחצו כאן.
שמות הסימנים הם שמות פונטיים, מכיוון שרוב הסימנים מייצגים סדרת הברות שלמה, כמו בשפה המיקנית. מערך הכתיבה הוא נצר של כתב ליניארי א', שנכתב כנראה עבור השפה המינואית ולא התאים לשפה היוונית. כך היה גם בכתב השני: המיקנים שהשתמשו בכתב הברות נאלצו לכתוב בכתב זה, עד שמספר מאות אחר כך הומצא האלפבית היווני הראשון.
לוגוגרמות
- לטבלה עם סימני הלוגוגרמות של כתב ליניארי ב', לחצו כאן.
בגלל טבעם של הטקסטים שנשמרו, לא תמיד ניתן להבין מה משמעותו של כל סימן. הסימנים מייצגים רעיונות וחפצים כמו איש, אישה, פרה, שמן, יין, זהב, ושאר מושגים שהיו חשובים באותה תקופה.
ארכיון
קבצים
הטבלאות מחולקות לקבצים לפי מקום הימצאם.
- KN קנוסוס, בערך 4360 טבלאות (לא כולל טבלאות נוספות של כתב ליניארי א')
- PY פילוס, 1087 טבלאות
- TH תבאי, 99 טבלאות + 238 שפורסמו ב-2002
- MY מיקנה, 73 טבלאות
- TI טירינס, 27 טבלאות
- KH חאניה, 4 טבלאות
- עוד 170 טבלאות של כתב ב' נמצאו על כלי שיט.
תוכן
הערים והארמונות הגדולים השתמשו בקווי ב' לעדות לתשלום על סחורות (מעין קבלה). צמר, כבשים ותבואה היו מצרכים נפוצים, וניתנו בדרך-כלל לקבוצות של אנשי דת או לשומרי חופים.
הטבלאות נשמרו בסלים על מדפים בתוך הארמונות. חלק מהם נשרפו (כמו בקנוסוס), והשריפה יצרה טבלאות חימר.
פענוח
טבלת החימר הראשוני בקנוסוס נמצאה על ידי הארכאולוג הבריטי ארתור אוונס ב-1900.
המוסכמות של מספור הסימנים, שעדיין מקובלות היום, הוצעו לראשונה על ידי הפרופסור האמריקאי אמט בנט, שפענח את השיטה המטרית[דרושה הבהרה] של הטבלאות. הוא גם היה מבין הראשונים שהעלה את הרעיון שקווי א' וקווי ב' מייצגים שפות שונות.
מייקל ונטריס וג'ון צ'דוויק פענחו סמלים רבים בין השנים 1951 ו-1953. בתחילה בחר ונטריס שיטת מספור משל-עצמו, והסכים עם השערתו של אוונס שקווי ב' אינו כתוב בשפה יוונית. בהמשך בחר ונטריס לחזור לשיטתו של בנט, והגיע בסוף למסקנה שהכתב הליניארי ב' הוא אכן צורה עתיקה של אלפבית יווני.
לפני עבודתם של ונטריס וצ'אדוויק, למדה אליס קובר את קווי ב' והצליחה לקשר בין סמלים שהיו להם קשר דקדוקי חזק. קובר שמה לב שלמספר מילים בכתב זה היו סיומות ושורשים דומים. עובדה זו הובילה אותה להאמין שקווי ב' ייצג שפה בעלת הטיות, עם שמות עצם ששינו את סיומותיהם בהתאם ליחסה. עם זאת, חלק מהסמלים באמצע המילים הגיבו ללא שורש או סיומת. כיוון שגם שפות אחרות משתמשות בשיטה כזו, קובר שיערה שהסמלים הבלתי-קבועים היו הברות מקשרות, כאשר התחלת ההברה שייכת לשורש והסוף שלה שייך לסיומת. הגיונה של ההשערה הוא שלשפה זו יש יותר מידי סמלים מכדי שתהיה שפה אלפביתית, אבל פחות מידי סמלים כדי שתהיה לוגוגרפית; לכן נראה שכל סימן ייצג הברה.
ונטריס התבסס על עבודה של קובר, והצליח לפענח את צורת ההיגוי של ההברות לפי שמות ערים שהופיעו בטקסטים. הפענוח של קווי ב' הוכיח שהוא היה צורה כתובה של היוונית, לתדהמתו של ונטריס עצמו, אבל גם בניגוד מוחלט למבט המדעי הכללי על התקופות שבהן מדובר כשמתייחסים לקווי ב' והשפה היוונית. צ'אדוויק, שהיה למומחה ביוונית עתיקה, עזר לונטריס לפענח את הטקסט ולבנות מחדש את אוצר-המילים והדקדוק של יוונית עתיקה מהאי כרתים.
תגליתו של ונטריס הייתה חשובה ביותר, משום שהיא הוכיחה שתרבות מינואית-מיקנית דוברת יוונית התקיימה על האי כרתים. הרוב הגדול של טבלאות קווי ב' היו רשימות ומסמכים בירוקרטים, עם טבלאות גדולות של מספרים וסכומים. עובדה זו סייעה להיסטוריונים לנתח את המבנה של הציוויליזציה המינואית העתיקה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- סיימון סינג, סודות ההצפנה, הוצאת פרוזה, 2003, עמ' 283-313. בעמודים אלו מתאר סינג את תהליך פענוח כתב ליניארי ב', דרכי החשיבה לפיצוח הכתב ותהליך הפיצוח עצמו, כולל סקירת החוקרים שעסקו בפיצוח והנדבך שכל אחד מהם הציב עד לפענוח המלא.
קישורים חיצוניים
כתובות, לינארי ב, דף שער בספרייה הלאומית
35671499כתב ליניארי ב'