כשלי הפצה
כשלי הפצה היא קבוצת כשלים לוגיים של ערפול, המתרחשים כאשר מונח בטיעון כי אין הבדל בין מונח "מופץ" (המתייחס לחבר כלשהו בכיתה) ול"מכלול" (המתייחס לכיתה עצמה כמכלול). טיעונים כאלו, אף שהם כוזבים, עשויים להיות משכנעים למדי בגלל השימוש שהם עושים בהיוריסטיקת ייצוגיות. הכשל, על שני סוגיו, תואר לראשונה ב"הפרכות סופיסטיות" של אריסטו.
טיעונים ביחס לכיתות של עצמים ניתן להעלות בשתי דרכים עיקריות: תוך התייחסות לחברים בכיתה בנפרד, כפרטים; או להתייחס אל הכיתה כמכלול. לדוגמה:
- פרות אוכלות עשב.
- הפרות חשובות לכלכלת עמק יזרעאל.
ההצהרה הראשונה "מופצת" לכל חברי הכיתה. כל פרה, כפרט, אוכלת עשב. במקרה השני, המשמעות אינה מופצת. הפרות, כקבוצה, חשובות לכלכלת עמק יזרעאל, אך מותה של פרה מסוימת לא ישנה את התמונה הזו מעיקרה. כלומר, למשפט יש ערך קולקטיבי.
ניתן כמובן לשלב את שני המובנים ביחד, אך התוצאה תהיה כוזבת:
- הפרות חשובות לכלכלת עמק יזרעאל.
- עדנה היא פרה.
- לכן, עדנה חשובה לכלכלת עמק יזרעאל.
למרות שגם ההנחה הראשית וגם המשנית אינן כוזבות, המסקנה כוזבת משום שביצענו מעבר ממשמעות קולקטיבית (בהנחה הראשית) למשמעות מופצת (בהנחה המשנית). ניתן כמובן לבצע מעבר כוזב בכיוון ההפוך:
- אני אוהב לאכול קרם אגוזים.
- שמן השיזוף "קרמרזון" מורכב מקרם אגוזים.
- לכן, אני אוהב לאכול את שמן השיזוף "קרמרזון".
שוב, שתי ההנחות נכונות, אך כאן עוברים ממשמעות מופצת בהנחה הראשית למשמעות קולקטיבית במשנית, והמסקנה כוזבת.
הסיבה לכשל היא שאין שום וודאות שהתכונות הנוכחות בחלקים ונובעות מהם יהיו נוכחות גם בשלם, או שהתכונות של השלם ונובעות מהיותו שלם יהיו נוכחות גם בחלקים.
ישנם שני סוגים של כשלי הפצה: